- 4 שעות בצער בעלי חיים. גור החתולים הג'ינג'י הכי-מתוק-בעולם ישן על ברכיי היום (עד שקפץ עליו נסיכי המנומר). היו גם גורי לברדור שהתאהבתי בהם ועוד גורי כלבים שחורים ואני נמסתי.

- למדתי קצת לבגרות בערבית ו... נו טוב.

- התחלתי ללמוד למתכונת בהיסטוריה.

- החלפתי לק.

- ממחר מתחיל שבוע שלא לומדים בו בכלל.

מחר אני ניגשת לבגרות הראשונה בחיי. היא אמנם הבגרות הכי קלה שאי פעם אעשה, אבל אני שאפתנית, אני רוצה לעשות אותה הכי טוב שאני יכולה.

מחר בשעה 11:00 שוב אהיה נתונה לחסדי המוח שלי. אני ממש גאה בו, ברגעי האמת הוא מסוגל להסיט מהראש את כל המחשבות הלא- הכרחיות ולהתרכז בעיקר. הוא נאמן, וחוץ מזה שבעניינים שלא קשורים ללימודים הוא מפשל בלי הכרה, הוא באמת אחלה.

תודה מוח.

את הלב שלי, בכל אופן, אני שונאת.

(וזה בעצם לא ממש משנה, כי הלב הוא סך הכול משאבה ומי שאחראי לרגשות זה המוח, בעבר אנשים האמינו שהלב אחראי לרגשות ולמרות שגילו שזה לא נכון אנשים עדיין משתמשים בדימויי הלב כתיאור לאהבה).

תיקון: אני שונאת את המוח שלי.

אוף!

שבוע טוב.