- למרות שהיום התחלתי לעבוד באחת, קמתי השכם בבוקר במטרה למצוא בגד ים. את המטרה לא השגתי אבל קניתי שייק בריבר וזו אחלה דרך להתחיל את היום.

- ואז אפילו הספקתי לעבור בבית אז הכנתי לי כריכים סופר טעימים לעבודה.

- בעבודה מישהי ממש התעצבנה עליי בגלל משהו דיי שולי, אני התנצלתי בכל מקרה כי חלק ממי שאני זה להתנצל-תוך-התרפסות-בלתי-מוגבלת-לא-משנה-אם-זו-אשמתי-או-לא.

- והעובדים של המשמרת הבאה שמעו אותה ואמרו לי שאין צורך שאתייחס כי זאת לא אשמתי והיא לא הייתה צריכה לדבר ככה.

- היום אחת הלקוחות אמרה שאני גם נחמדה וגם יפה.

- קיבלתי מסקרה חדשה.

- וחשוב ביותר- עד עכשיו היה לי אוסף של 200 שקל בשקלים והיום אמא פרטה לי אותו לשטר, וזה מדהים כי פתאום נולדו לי 200 שקל מכלום.

היום, השניים ביולי שנת אלפיים ושתיים עשרה (שם המספר יושב אצלי מעולה, תודה לך המורה ללשון) אנו מציינים את יום השנה לאחד הימים הנוראים ביותר בחיי.

רק אציין שהגעתי למומלצים ביום הזה לפני שנה עם איזה פוסט על נושא אקטואלי לאותה תקופה שהיה כתוב בצורה מזעזעת, ורבתי ריב חריף ונורא עם ההוא שהתנצל לפני שני פוסטים. גם בריב הזה התרפסתי, כי כמו שאמרתי, זה באופי שלי, אבל הפעם לא נסלח לי כל כך מהר. מילים קשות נאמרו, אני הכי זוכרת את "צבועה" ו-"וואנאבי פרחה" ו-"חושבת שכולם רוצים אותה". בחיים שלי לא בכיתי ככה.

אבל אני פשוט אדם שונה עכשיו, ולכן אסיים בנימה אופטימית כהרגלי:

התבגרתי.