שנה בלי פייסבוק זה לקבל לפחות מבט אחד תמוה ביום.

שנה בלי פייסבוק זה בנים שמתחילים איתך וחושבים שאת מנפנפת אותם כשהם לא מוצאים אותך בפייסבוק.

שנה בלי פייסבוק זה להתרגל לעובדה שהמון פעמים ישכחו להודיע לך דברים או להזמין אותך לאירועים.

שנה בלי פייסבוק זה לא להיות חלק מהקבוצה של הכיתה או מהקבוצה של טכ"ם באופן מלא.

שנה בלי פייסבוק זה לא לדעת מי בריליישנשיפ עם מי.

שנה בלי פייסבוק זה להגיד "אין לי פייסבוק" כשחברה נואשת מבקשת ממך לייק על הפרופיל.

שנה בלי פייסבוק זה להתחיל להסביר איך אני מסוגלת לחיות ככה בכלל.

שנה בלי פייסבוק זה חוסר היכולת לזכות בהגרלות ובפרסים שונים בגלל אי היכולת ללחוץ על כפתור ה"לייק" (ראה שתי שורות למעלה).

שנה בלי פייסבוק זה כמעט לא להצטלם- כי איפה יש לשים את התמונות חוץ מבפייסבוק?

שנה בלי פייסבוק זה לשמוע "אה, אין לך פייסבוק" בכל פעם שמדברים על תמונה / סטטוס / וואטאבר שנראה בפייסבוק.

שנה בלי פייסבוק זה באיזשהו מקום לא להיות קיים.

אבל זה שווה את זה, כי אני מוכנה להשבע שהשנה הזאת עשתה לי טוב.

*לשם הוידוי, לפני כמה חודשים פתחתי פייסבוק וסגרתי אותו אחרי שבועיים וממש התביישתי בעצמי על זה כי החלטתי שאני לא נכנעת ללחץ חברתי.

דברים טובים שקרו לאחרונה.

- הייתה מסיבת יום הולדת לחברה שלי עם ג'קוזי.

- וקניתי בגד ים ממש מתוק בצבע סגול כזה.

- ולקוחה אמרה שאני יפה.

- ואיזה עובד של חברה חיצונית שבא לסדר סחורה בחנות שאני עובדת בה אמר שאני יפה (ושאם הוא היה יכול הוא היה שם עליי טבעת עכשיו), זה היה דיי מצחיק כי אני בדיוק תמכרתי סחורה והוא היה מאחורי ושאל אותי שאלה ואז הסתובבתי אליו כדי לענות לו והוא אמר פתאום "וואו! את יפה!).

- קיבלתי משכורת ראשונה.

- קניתי מלא אוכל משמין בסופר.

- ושכחתי לכתוב את זה בפוסט הקודם אבל נמצאו 16 מתוך 20 השקלים שנעלמו ביום ראשון.

- מחר בערב באות אליי מלא חברות!

ביי בינתיים.