- קניתי עוד ארבעה זוגות תחתונים עם המון המון תחרה. ושמלה פשוטה כזאת וטבעת.

- נסעתי ברכבת.

- הסתובבתי במשך מעל לשלוש שעות בקניונים.

- היה לי אימון ממש טוב בטניס!

- אפילו הסרבים יצאו מדהים!

- הסתגרתי באמבטיה למשך אולי שלוש שעות לרגל טקס הסרת השיער החל לפני אירועים חשובים כגון נסיעות לחו"ל.

- סבתא באה לבקר.

"מור, אני יכול לדבר איתך רגע?"

"כן."

אנחנו במקום חשוך יחסית. לבד.

"אני לא מפסיק לחשוב עלייך."

"רגע, אתה רציני?"

הוא מהנהן.

אני מחייכת, אני לא נותנת לו להתחיל את המשפט הבא ומצמידה לו נשיקה.

ואז התעוררתי. תת מודע, יש לי כל כך הרבה קללות מתאימות לך ברגע זה, אבל אני מתורבתת אז לא.

וזה כל כך לא הוגן, אני מתכוונת כל כך כל כך לא הוגן. כי זה ליטרלי לנפנף לי בעיניים שאין סיכוי שזה יקרה. זה להוכיח לי כל פעם מחדש כמה אני חסרת תקווה ומתכחשת לכל סוג של גילוי רגש. זה פשוט להגיד לי כמה אני לא שווה. אז תת מודע, אתה חתיכת פלגמט מטומטם וחסר רגישות. אתה אנטיפת ואנוכי ובמילים מדוייקות יותר- בן זונה.

וגם קרה לי משהו ממש מביך היום.

אני מיותרת.