הפעם לא טרחתי לכתוב ביומן ושוב נעלמו לי דברים טובים!

- שיעור המחשבים של יום שישי עבר בסדר. לא הבנתי כלום וגם לא כל כך טרחתי להקשיב אבל היה מאוד משעשע.

- בדרך חזרה ירד ברד! זה היה כל כך מגניב. היו ברקים ורעמים ואנחנו היינו בלי מטריות על בגדים דקיקים של קיץ.

- למדתי דיי טוב למבחן בתנ"ך וגם הספקתי את כל השיעורים שהיו ליום ראשון. המבחן הלך סביר, מחורטט למדיי.

- היום התעוררתי מוקדם כדי להתקלח ולהכין שיעורים בהיסטוריה.

- היום היה שיעור חופשי.

- ואז היו שעתיים של סדנת זוגיות. וגם היה קטע כזה שהבנים עמדו בשורה מול הבנות, ובנות היו צריכות להציע לבנים "לצאת איתן" ולהפך, ומישהו הציע לי להיות איתו וזה נחמד כי לפחות לא נשארתי אחרונה בסוף (ומפני שאנחנו מעט בנות בכיתה, זה מהדברים שנחמד שלא קורים).

- קיבלתי משקפי שמש חדשות ועוד ארגז של החטיפים האהובים עליי.

האנקדוטות של היום.

זה מספר שבועות שאני עונדת לצווארי תליון מזהב בצורת פרסה. קיבלתי אותו מהדודה מפריז שהגיעה לכאן לפני כמה שנים להשתתף בחתונה של קרוב משפחה. התחלתי לענוד אותו דווקא עכשיו מהסיבה הכי מטופשת בעולם: בתקופה האחרונה בגלל כל הלחץ יוצא שאני לא ישנה (גם ממחסור בזמן וגם מרוב לחץ, אני מריצה לעצמי כל הזמן משימות בראש וזה מדיר שינה מעיניי. וגם אני חולמת המון על בית הספר, כך שהוא לא עוזב אותי לרגע). היה איזה לילה שישנתי רק שעתיים ובבוקר התחלתי לפחד שבגלל המחסור המצטבר בשינה יקרה לי משהו רע מפני שאני לא מרוכזת (לא כמו להכשל במבחן, משהו ממש רע, כלומר, מסוכן), מאז התליון עליי כל יום, ואני מתחבאת מאחוריו וזוקפת לזכותו כל מעבר של כביש שנגמר בשלום וכל יום בעצם שהכול אצלי עוד בסדר.

אוה, ולמי שהתפעל מהכתב שלי איי שם בפוסט הקודם, אספר שבילדותי הכתב שלי היה זוועה, לא רק מכוער אלא גם בלתי קריא בעליל. כדי לפתור את הבעיה, בחופש גדול אחד אבא הכריח אותי להעתיק בכל יום עמוד אחד מספר. זה לא פתר את הבעיה, אבל שיפר אותה כמובן. והכתב שלי עבר עוד אבולוציה שלמה לפני שהגיע למה שהוא היום. היו נסיונות של י' עם קו מתחת, או ל' שמתחילה מלמעלה למטה. בסופו של דבר הכתב שלי תלוי ב-  90% במהירות הדיבור של המורה. וכשכותבים ביומן אין מורה שמדברת אז...