- נזכרתי בדבר טוב שקרה ביום ראשון. המורה למתמטיקה נתנה שיעורי בית והיא נתנה זמן לפתור חלק מהם בכיתה. ואז לפתע היא הוסיפה עוד שני תרגילים. כשהכיתה החלה לרעום קצת, גם אני אמרתי ש"זה יותר מדי ואין לנו זמן" ואז המורה אמרה שזה ממש לא נכון לגבי כי היא הסתכלה עליי עכשיו עובדת וזה לוקח לי חמש דקות לתרגיל אז לא צריכה להיות לי בעיה (אני טענתי שהיא נותנת לי יותר מדי קרדיט). ואז מישהו מהתלמידים אמר: "טוב מור, מעכשיו יש לך דיסקלקוליה!"

- היום פתרתי תרגיל בפיזיקה משיעורי הבית על הלוח. משום מה אנשים חושבים שאני רוצה או שמתאים לי להיות מורה. BIG NO NO. וגם למרות שהרבה ילדים אמרו לי שאני טועה, צדקתי.

- מפני שבחודש האחרון יצא שהמשפחה שלנו הוזמנה להרבה אירועים, בשילוב עם העובדה שאני טיפוס אנטי חברתי, יוצא שעכשיו אני יושבת להנאתי בבית הריק.

- סיימתי בהצלחה את כל התרגילים שקיבלנו לקראת המבחן מחר בעיצוב תוכנה. זה מה זה מוזר, אפילו אין לי תחושה של לקראת מבחן.

- בשיעור ספורט שיחקנו איזה משחק והקבוצה שלנו ניצחה.

- אמא קנתה לי חולצות בית ספר חדשות. הן אומנם לא היו מה שרציתי אבל העיקר הכוונה. וגם קיבלתי קונסילרים חדשים כי לצערי הפנים שלי מתחילות לשנוא אותי שוב!

לפני כמה זמן עשיתי סדר במבחנים הישנים שלי ומצאתי מבחן במתמטיקה בערך מסוף כיתה ט' אצל המורה למתמטיקה הכי גרוע שנברא. אבל לא זה העניין. במבחן היו 4 נושאים, שתי שאלות מכל נושא כאשר צריך לבחור בכל פעם אחת מהן. אחת קלה יותר ושווה 20 נקודות והשנייה קשה יותר ושווה 25. זאת אומרת שאם אתם מצליחים את כל השאלות הקלות אתם מקבלים מקסימום שמונים ואם את כל הקשות- מאה. אז את כל השאלות שבחרתי, פתרתי נכון. אבל באופן מפתיע למדי, גיליתי שבאחד הנושאים בחרתי את השאלה הקלה יותר, שזיכתה אותי ב-20 נקודות ובסוף קיבלתי 95.

אני אמנם דיי מתעבת את מור של לפני שנתיים, כי היא הייתה אחד האנשים הכי מתנשאים שתכירו, מסוג האנשים שמשדרים את עודף האהבה העצמית שלהם לעולם עד שאם לעולם בכלל היה אכפת מזה, כל הפרחים היו נובלים. נוראית יותר ממור שיושבת וכותבת לפניכם. אבל מור ההיא לא פחדה לשבת באמצע המבחן ולבחור בתרגיל הקל יותר אחרי שהקשה התפקשש, והיא לא פחדה לוותר, להרים ידיים ולהמשיך הלאה כשאין בררה. אם הייתה לי את הבחירה הזאת היום, כנראה הייתי מתאבדת על הקשה יותר ויהי מה. כנראה שגם מהמפלצת ההיא יש דברים שכדאי לי ללמוד.