החברות ואני עדיין בסוג של הלם מהבום שנשמע לפני שעה. נרגענו כבר, אבל זה היה מלחיץ. תושבי הדרום, אתם אמיצים בטירוף, בכל הכנות.

- אתמול בבוקר התעוררתי בתשע לבית הספר ואפילו הספקתי להתקלח, אולם הסתבר שכן היו שעתיים מחשבים והמורה כעס על מי שלא הגיע. רכזת המגמה דיברה איתו והסבירה לו את הטעות של המערכת, לכן הוחלט ששבוע הבא המורה יחזור על השיעור ויבטל לנו את החיסורים, אז יצאנו נשכרים מהעניין.

- אומייגאד! הרגע נזכרתי שחלמתי בלילה והיה לי בחלום מישהו ממש ממש חתיך (שאני לא מכירה, ואני יודעת שהדמויות שאנחנו רואים בחלומות חייבים להיות אנשים שאנחנו מכירים או מורכבים מהמראה של אנשים שאנחנו מכירים, אז הוא כנראה היה שילוב של איזה חמישה חתיכים טלויזיונים). והתחלתי איתו (חחחח מוזר שלא שמתי לב בחלום שזה חלום, אני מתה מפחד מלהתחיל עם מישהו). בכל מקרה זה ממש גרם לי לחייך הרגע.

- סיימתי את השיעורים בלשון ומספר תרגילים במתמטיקה לקראת המבחן ההולך וקרב (הולך וקרב= נשוא מורחב. ע"ע השיעורים בלשון). אפשר לומר שאני ובעיות תנועה עדיין בברוגז קל אבל אנחנו משתדלות לצנן את הריבים שלנו באמצעות הפסקות ביחסים מדי פעם. גיאומטריה היא ה-BFF שלי ובעיות קיצון ואני יחסית מסתדרות. האנליזה עוד קצת כועסת עליי אבל היא מתחילה להתרכך. פרט לעובדה שאני מדברת על נושאים במתמטיקה משל היו מכרותיי, אני מניחה שכעת הכול בסדר.

- אפשר להתחיל להפריח בלונים באוויר, המצב של סבא משתפר והוא כבר דיי בסדר!

- שופינג מאיביי! אמרתי לאבא שקניות ירגיעו אותי בזמן הלחץ מההפצצות, ומכיוון שהקניונים סגורים בשבת, הלכתי על האינטרנט שתמיד נמצא לשירותי. קניתי שרשראות וסוודר אחד וגם חצאית.

הם ציינו את שם העיר שלנו כבר פעמיים שלוש בחדשות תחת הכותרת "אזעקה בגוש דן", אבל איכשהו היא כנראה לא הגיע לאיזור שלנו. מימי לא שמעתי אזעקת "צבע אדום" בזמן אמת. עד כמה זה מלחיץ בפעם הראשונה?

(אנקטודה דיי דוחה: זה מזכיר לי קצת מחזור, שכל החברות שלי קיבלו ועדיין לא קיבלתי, וידעתי שזה מרגיז וזה סיוט אבל פשוט רציתי להיות "בנורמה" ולקבל, ואחרי שכבר קיבלתי הייתי מוכנה לתרום אותו בשמחה לכל דורש). בעעעע.

חיים שקטים שיהיו לכם.

כמה שירים למצברוח (פספסתי כשזה היה בנושא החם):

אני אוסיף אם אזכר בעוד כמה.

וואו, נהייתי חופרת!