אז לא התנהגתי כמו שרמוטה, לא מספיק בכל אופן כי הרגשתי טוב עם עצמי לאורך כל הלילה וגם אחריו.

חזרתי בחמש וחצי הבייתה, שזה הכי הכי מאוחר שחזרתי מיציאה בחיים נראה לי.

פרוייקט הנחמדה דיי מוכיח את עצמו ואני חושבת שזה שאני ממש מתאמצת לא לקטוע אנשים באמצע דברים ופשוט לא להגיד דברים חסרי טאקט ממש עזרו לי להשתלב.

אני חייבת להגיד שכן הרגשתי קצת שרמוטה כששיחקנו משחק כזה שמישהו לוחש למישהו אחר שאלה באוזן ואז מי שלחשו לו צריך לנשק על הלחי את מי שהוא חושב שמתאים כתשובה לשאלה. אחר כך מי שנישקו אותו צריך לשאול שאלה וכך הלאה.

זה מגניב כי רק השואל והנשאל יודעים את השאלה והתשובה וזה ממש מסקרן לדעת מה השאלה ששאלו מישהו כשהוא נישק אותך.

הפתעתי אפילו את עצמי, לא ריחמתי על אף אחד ושאלתי שאלות קצת מרושעות דוגמת "למי לדעתך יש את הסיכוי הכי גבוה להכניס מישהי להריון בטעות" ו-"מי ישכב עם הכי הרבה אנשים בעתיד".

וגם

אני חושבת שקצת אולי אני בקטע של מישהו שם (מודעת לתחביר הכושל).

וגם

אני חושבת שזאת פעם ראשונה שהייתה לי תחושה ממש חזקה שזה הדדי.

ולא

כמו כל הפעמים האלה שנדלקתי על מישהו וידעתי שהוא לעולם לא יפזול לכיוון שלי.

או הפעמים שנדלקו עליי והרגשתי נורא כשנאלצתי לסרב.

אבל

חחחחחחחחחחחחח אין סיכוי

אני לא מאמינה בזה.

שני בחנים מחר

ואני נכה רגשית

וגם סתומה

קצת אבל.