- קודם כל חזרתי לכתוב כאן בהפרשים קטנים יותר של זמן שזה נחמד.

- ישנתי 9 וחצי שעות בלילה! אתם כנראה לא מבינים את גודל ההישג! כדי להגיע לבית הספר בזמן חייבים לקום בשש ורבע כי אם יוצאים דקה אחרי שבע ורבע הרחוב הראשי פקוק במשך שעות! בכל אופן, לקראת שבע וחצי בערב כבר כמעט התמוטטתי ואמרתי שאני חייבת להחזיק את עצמי עוד שעה- שעתיים כי אחרת אני אתעורר באמצע הלילה. אז סחבתי עד רבע לתשע והשעון המעורר העיר אותי בבוקר וזה אומר שיכלתי לישון עוד. ובקיצור כל היום אני מקפצת כמו איזה נמר ובקושי מסוגלת לשבת.

- בשיעור חינוך היום הבעתי את דעתי הכנה בנושא הנידון, חוסר ייצוג של מזרחיים על השטרות, וזה דבר שלא קורה הרבה כי שיעורי חינוך משעממים אותי.

- המורה למתמטיקה אמרה על איזה ילד אחד בכיתה שהחלק של הגיאומטריה במבחן שלו היה כל כך מסודר עד שהוא אפילו עקף אותי ושאני מהווה תחרות קשה (אבל שהמאה שלי מובטח וזאת השורה התחתונה- מילים שלה).

- גם הסברתי שני תרגילים על הלוח ואני מזה נהנת מזה.

- היום היה המבחן החוזר שלי בפיזיקה שאת חלקו הראשון עשיתי יחד עם שני הילדים שנבחנו איתי כי לא השגיחו עלינו.

- קיבלתי 95 בלשון שזה בכלל הכה אותי בתדהמה כי אני חושבת שבשלהי עמוד שש (זה היה לא פחות מעשרה עמודים!) אמרתי לעצמי שנמאס לי ואני עונה את התשובה הראשונה שעולה לי לראש.

- עוד שעה וחצי היכונו לאיחוד מרגש שלי ושל המגרש ושל מוזיקת הרקע שהמוזרים מהמגרש ליד מפעילים. יהיה להיט!

- מחר ביטלו את הלימודים. ואני גם לא צריכה לבוא סוף כל סוף כי סיימתי את הפרוייקט שלי.

המון זמן לא הייתי בהרגשה טובה כל כך. זאת סוג של אופוריה רגעית שמשתלטת עליי וזה תמיד קורה לקראת הקיץ.

אני וההוא אמרנו אחד לשני שאנחנו מתגעגעים אבל אנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים להיות ביחד עכשיו וזה קצת עצוב.

אבל חוץ מזה טוב לי עכשיו וזה אדיר.

אבל אני חושבת שזה רק בגלל הטריליון שעות שינה כי זה משהו שמאוד משפיע על כל ההתנהלות הכללית שלי.

לא יודעת.