- הלכנו ב-10 לבית הספר כדי לקחת את החלק של מודלים חישוביים במתכונות. קיבלתי 94.

- אז "למדנו" רק עשרים דקות.

- התחלתי להכין את העבודה למסע לפולין. היה צריך לבחור אחד מהמורדים בגטאות וכתבתי על אישה בשם רחל לאה זילברברג (שרנקה).

- התחלתי לראות "הטופ מודל הבאה" וזה מעניין.

- אמא קנתה גלידה שרק בלמטה שלה יש שוקולד לבן, אז חצי מאחר הצהריים שלי בזבזתי על לגרד את שכבות השוקולד הלבן מלמטה.

- חוץ מזה שאתמול החלפתי לק ושכחתי לכתוב את זה.

"אני מאמינה שסיפור חייהם של מרבית ניצולי השואה מאגד בתוכו אוסף כמעט אין סופי של צירופי מקרים או ניסים שהותירו אותם בחיים דקה נוספת בכל פעם. מנגד, סיפוריהם של המורדים כמעט ולא כוללים הצטלבות ארעית של מקרים. האנשים האלה ניחנו בתכונות אופי ובכישורים שהביאו אותם לקחת חלק בלחימה בגרמנים והפכו אותם לאגדה שהם כיום. שרנקה, כמו מורדים רבים אחרים, קיבלה את ההזדמנות להשאר בחיים ויכלה לנצל אותה, ובכל זאת בחרה ללחום כל עוד הייתה נשמה באפה. הנחישות הזאת, כוח הרצון, הגבורה, שלא מאפיינים את רוב החברה, הם המייחדים את שרנקה בעיניי. הם הסיבה ששמה ראוי להנצר בין דפי ההיסטוריה."

אני תוהה האם להכניס את הפסקה הזאת שכתבתי לעבודה. אין בה כל צורך מבחינת הדרישות אבל הצורך לציין את זה פשוט בער בי.

שבת שלום.