- למורה לפיזיקה ניגשתי מיד לאחר הבגרות והודיתי על ציון ההגשה.

- לידיד שלי אמרתי שאני מעריכה את נכונותו לקחת בשבילי את ספרי ההכנה לקורס הפסיכומטרי כי חשבתי שלא אספיק לקחת אותם בעצמי.

- לפקידי הקבלה בלשכת התעסוקה שהסתבכו בשבילי עם בערך כל מי שאפשר הודיתי על כך.

- לאבא הבעתי את הערכתי על כך שהסיע אותי ללשכת התעסוקה ואז לבית ספר. ושבלשכה הוא חיכה עד שישרתו אותי, ובבית הספר הוא חיכה שאפקיד בידיו את ספרי ההכנה לקורס הפסיכומטרי שקיבלנו.

- לפקידה בלשכת התעסוקה שהוציאה לי כרטיס עובד, אמרתי שאני מעריכה את זה שנתנה לי שירות גם ביום שבו אין קבלת נוער.

- למנהלת הסניף בסופרפארם שאני אעבוד בו השנה אמרתי שאני מאוד מעריכה את הסכמתה להענות לסכום שביקשתי לשעה, והוספתי להביע את הערכתי לנכונותה לבדוק אם היא אפילו יכולה לתת לי שקל יותר, למרות שלא ביקשתי.

הרגשתי מה זה טוב עם עצמי כל היום. השתמשתי איזה שבע מאות פעם במשפט "תודה רבה לך, אני מעריכה את זה מאוד!"

גם אתכם אני מעריכה מאוד, אגב.

עריכה 20:07:

אמא הכירה לי בן של מישהו ואומייייייגאד הוא ממש חתיך (אפילו יש לו שם של חתיך, מה יותר מזה)?

כאילו אני חושבת שהייתי יכולה לטבוע לו בעיניים. וואו. ואולי בגלל זה היה קשה לפתוח איתו בשיחת חולין (מה בכלל לא כי אני מאותגרת חברתית).

וגם אמא חרבה את סיכויי האפסיים בכך שהמשפט היחיד שאמרה לו עליי הוא: "זאת מור הבת שלי והיא עכשיו חוזרת מהבגרות בפיזיקה".

לא נורא. ובנימת הפוסט- אני מעריכה את הזכות שקיבלתי לבהות ביצור שמיימי כל כך במשך חמש דקות שלמות.