- שבועיים בדיוק אחרי הצו הראשון עטים עלי הזימונים. קיבלתי תאריך גיוס ל-1.3.15. זה נראה כמו הדבר הרחוק ביותר בעולם. זה כנראה מסוג הדברים שאנחנו מגדירים בראש כיעד. התת מודע אומר לנו ש"כשנגיע לשם נהיה גדולים". התאריך של הבת מצווה, הגיל שבו יכלתי להרשם למכון כושר (ומעולם לא נרשמתי), היום שבו יהיה לי חבר ראשון. האחד במרס הוא תאריך כזה. רק הניסיון אומר לי שכשאגיע לשם עדיין ארגיש פצפונת, אבל כרגע אני מרשה לעצמי לחזור להווה ולהתענג על הכבוד שבזימון למבחן לתלפיות ומכתב שמבקש שאשיב לשאלון של גאמ"א.

- מה גם שהיו גיליתי שאני על 56/90. זה בהחלט הגיוני בהתחשב בתחושות שלי שם מול המחשב שמציג לי שאלות שמזכירות לי את ה-16.9, אבל היה נחמד לקבל את האישור הזה.

- הייתי בסטאנד אפ של אורי חזקיה וזהו סוג של הגשמת חלום.

- יש לי היום מסיבת כיתה ואני אוהבת את מה שאני לובשת ויופידידו.

- פתאום הדברים הטובים הופכים לשגרה ויש בזה קסם שקשה לתאר ביותר ממשפט. הימים שעוברים כמו שיום אמור לעבור. האנשים. הנופים האחרים שהעיניים נחשפות אליהם. הכול מחלחל. יחד עם התשוקה העזה להעלם ולהתחפר מתחת לשמיכה. המאבקים שלי ממשיכים ואני גאה בי.