הפוסט הזה היה אמור להתפרסם ממש בסמיכות לפוסט יום ההולדת האחרון אבל אז סבא נפטר ומאז זה פשוט לא קרה. ביום ההולדת השישה עשר שלי הכנתי רשימה של שש עשרה משאלות שהייתי רוצה להגשים עד גיל 17. עכשיו זה הזמן להביט אחורה לפני שממשיכים לרוץ קדימה בעוצמה ולציין שינויים שנעשו לפני שמתחילים להסתער על הימים החדשים בתקוות מחודשות.

המשאלות שאני רוצה להגשים לכבוד סגירת השנה השש עשרה בחיי ופתיחת השנה השבע עשרה

1. חברים חדשים. כן. כלומר בערך. אני עושה מאמצים עילאיים לא להסגר ולהתבודד ובתמורה האנושות מראה לי קצת סימפטיה. פתחתי את הפייסבוק מחדש ויהיה זה שקר לומר שאין קשר בין הדברים. זה נכון שאנחנו לומדים ללכת לבד אבל כולנו הסתובבנו שבע פעמים סביב השולחן שבסלון כדי להצליח.

2. 100 במתמטיקה. כן. כלומר בשישים האחוזים שמהווה שאלון 806. הפקטור שיחק עבורי תפקיד משמעותי ובכלל המאה הזה הוא כמו מצנח שנפרס בפני עם הגיעי לשאלון 807. אני יודעת שאפילו אם אני מקבלת בו אפס כבר יש לי ציון עובר.

3. להבין איך מטפלים בפרפקציוניזם הלימודי שאני לוקה בו מכיתה י'. בדרך לשם. והדרך עוד ארוכה. מישהו בכיתה קרא לי מיילי סיירוס בטענה שאני מדרדרת בדיוק כמוה. זה לא מאוד מדוייק כי הציונים שלי ברובם עדיין עוברים את השמונים. זה פשוט שאני מרשה לעצמי לעופף, ולא נכנסת להיסטריה של להכין את כל השיעורים ביום שבו נתנו אותם, ולא נלחצת מאף מבחן. אני חיה באופן לגמרי נורמלי וזה בדיוק כל מה שהייתי צריכה.

4. לקבל מחשב נורמלי שמתפקד. windows 8 זה דיי חרא של מערכת הפעלה אבל קיבלתי את מה שביקשתי.

5. להבין איך עושים את העבודות במחשבים כמו שצריך (וגם לא לשנוא פיזיקה, על הדרך)! ככל הנראה לעולם לא. מזלי שיש מספיק אנשים שמבינים איך לעשות את העבודה הזו בשבילי.

6. להרגיש יפה בבית הספר. פה ושם. בתקופות של אחרי שופינג בעיקר ויום אחרי שרצתי.

7. לפנות זמן ולחיות. אלוהים אדירים, לגמרי כן. אמנם הלו"זים שלי בשישי לא בהכרח צפופים כמו טייץ מנומר על בחורה שמנה אבל אני חיה. יש שבועות ששלושה ימים מהם הולכים על קניונים, ריצה ובילויים עם חברים. זה עולה לגמרי על הציפיות.

8. לא לשנוא את יום ההולדת שלי.  לעולם לא יקרה. לעולם לא. השנה את יומולדת חגגתי בתלפיות. לא שסבלתי אבל זה עדיין מרגיש לי כמו היום הכי נורא בשנה.

9. לרזות. צחוקים איתי. מה שכן רצתי עשרה קילומטרים ואני מתמוגגת מגאווה.  

10. לאהוב. אוי. בעיה. בשנה האחרונה מרוב כל הסמטוכות ואלוהים יודע מה הלך אצלי בקרביים, אני לא מסוגלת להרגיש. פשוטו כמשמעו, פשוט אין בי רגש. זה לא רק אהבה, זה גם חמלה או ביטחון או כל דבר אחר שאמור לבוא מבפנים והוא פשוט לא קיים.

11. לשנות בעצמי תכונה אחת שאני לא אוהבת. לעבוד על זה בבקשה.

12. לקבל הזדמנות. השנה למדתי שהזדמנויות לא מקבלים אלא לוקחים, וזאת באמצעות עבודה קשה, מלחמות פנימיות והמון רצון. לא קיבלתי אף הזדמנות אבל לקחתי הרבה וניצלתי אותן כהלכה.

13. לקרוא לפחות שלושה ספרים לבחירתי בין יום ההולדת הזה ליום ההולדת הבא. קראתי שלושה במדוייק. אחד מהם מבחירתי החופשית (אלגנטיות של קיפוד) שניים נוספים כי בית ספר.

14. להצליח לפתור הגדרה אחת לפחות בתשבץ היגיון. אפילו לא ניסיתי חחחחחחחחחחחחח.

15. להחליף לק כל פחות משבועיים. זה לא דבר שקורה.

16. להוציא רישיון. שיעור 28 אווו יההה!

ואיך שכחתי אחת לשנה הבאה?!

17. לציין כאן, במקום הזה ובהילולה גדולה גם את יום ההולדת השבעה עשר שלי. קרה! אני דבוקה למקום הזה כמו בטטה לכורסא ושוקולד לשיניים.

חוץ מזה שזה

מה שקרה. ויופידידו.