אז אני לא מצליחה לענות לכל התגובות החמות שלכם. לא מצליחה כי שי פירון החתיכת בן זונה הזה ואלו המילים הכי יפות שיש לי להגיד עליו קבע בגרות כל שלושה ימים ולא מצליחה סתם כי נדמה לי איכשהו שכל התשובות לכל התגובות יהיו אותו הדבר, ואני לא מסוגלת להסביר עוד 8 פעמים למה אני נוראית, קבלו זאת כעובדה. עם כל הנאמר, עדיין אני חייבת להגיד שאני מעריכה אתכם מאוד, את כולכם, כקוראים נאמנים (או עוברי אורח) וכבני אדם, וזאת האמת. זאת קצת חוצפה מצידי לא לענות לכם לתגובות, ככה לפחות אני רואה את זה, ולכן אתנצל שוב ואפצה את כולנו בפוסט ממש רגיל בנוסח המסורתי, המוכר והאהוב עלינו. דברים טובים שקרו לי:

- בדרך לא דרך מצאתי את עצמי מוגשת על מאה בשני השאלונים באנגלית. זה לא באמת מפתיע כי המורה מתה עליי אבל בהתחשב בציונים שלי זאת מחווה של ממש.

- ובדרך כן דרך אני מוגשת על מאה במתמטיקה. גיליתי את זה לפני כמה דקות. שגרתי, לא מפתיע, וממש לא סותר את ההצהרות החוזרות והנשנות של המורה: "אני נותנת לך מאה אבל אוי לך אם לא תוציאי מאה בבגרות". עליי, אחותי.

- הבגרות באזרחות הלכה בסדר לגמרי. זה לא מספיק מעניין אותי בשביל שאטרח לקרוא בתשובות. סתם נו, הצצתי, בגדול אני דיי צודקת, לא התעכבתי על דקויות, אני מחכה לרגע הגדול שבו יהיה לי מספיק כוח רצון להעיף את כל המחברות והדפים שמפוזרים לי בנונשלנטיות על השולחן לאלף עזאזלים. פאק, סיימתי מקצוע חברים!

- בקטע לגמרי הזוי ולא מציאותי, עברתי טסט. טסט שני, אבל עברתי. אני וזאת שעשתה איתי צרחנו באוטובוס כל הדרך חזרה. לא האמנתי בכלל שזה קרה עד שלא אחזתי ביד את הרשיון שהגיע לחיקי היום. המורה אומר שזה נס, אצל הטסטר הכי מניאק בארץ עם נגיעה בהגה פלוס ברקס אחד ביציאה ממשרד הרישוי חינם. לאחר מעל ל-70 שיעורים אני גאה להכריז שהיה טוב וטוב שהיה, ושתזהרו בכבישים, חברים.

- אחר כך חגגתי את האירוע המיוחל בשופיג עם חברה- שתי חולצות, חזיית ביקיני ושרשראות.

- אף אחד לא מוכן יותר לשמוע לחפירות שלי אבל גלולות זה גאוני בקטע אחר. זהו המחזור הסדיר הראשון שלי מ-2012 בערך וגם ההכי פחות כואב. משלושה כדורים כל שלוש שעות עברתי לשניים כל שש וזה בהחלט שיפור. שלא נדבר בכלל על כאבי טרום מחזור שחדלו מלהתקיים.

- חוץ מזה שהחלטתי לשים קץ לזלילה שלי שקצת יצאה משליטה והג'ינס שאני לובשת עכשיו ורק ביום העצמאות היה נדמה כתפור למידותי, קצת רופף.

- הצלחתי להזיז לכל הכיתה את המתכונת במחשבים.

- קיבלתי מכתב מהצבא שמזיז לי באופן עדיין-לא-רשמי את תאריך הגיוס לתאריך של תחילת הקורס. הקאץ'- קבע לשנה. אבל מה שאני תמיד אומרת בנושא, גם ככה אחר כך כולם עובדים שנה כדי לממן את הטיול של אחרי צבא אז חסכתי לעצמי למצוא עבודה, ורוב הסיכויים שאעבוד במשהו מעניין יותר מהעבודה שהייתי מוצאת.

- אתמול בין שינון זכויות לקריאת צווי בג"ץ (סתם נו, בין וואטסאפ למרתון של "מחוץ לחוק"), בדקתי את ציון הסכם שלי. בכל המקצועות שעוד לא סיימתי הצבתי ציונים שמתאימים לי כזה, בהתחשב בציונים שהוצאתי במהלך השנה. קיבלתי 92.1 ובהתלהבות הכרזתי בזאת שאני יכולה להתקבל כמעט לכל מקצוע בטכניון. אני חייבת לציין שכשראיתי את זה זה ממש החזיר לי את המוטיבציה לעזוב כבר את המסך ולהתחיל לחרוש במרץ, הבנתי איך אפשר לראות שחור על גבי לבן, שההשקעה משתלמת.  

חוץ מזה שהיה לי שבוע למלא מצברים ולחשוב על דברים ולקבל החלטות (או להחליט שאני ממשיכה להתלבט) ואני מאמינה שדברים יסתדרו לי. כלומר, אני אסדר אותם. זהו.