זה מאבק נגד השעון. איך תמיד אני מגיעה למצבים האלה, עם שעות שינה מנימליות ואוכל שלקרוא לו "תזונה" זה אוברייטד. מערכות הגוף שלי משתוללות, כן, הן מושפעות מזה גם. שלא נדבר על מה שמתחולל לי במוח שהייתי מגדירה כסמטוחה שלמה, או במיליציות- אנדרלמוסיה. אני מניחה שזה בסדר כי בקרוב הכול נגמר והריצות היחידות יהיו בפארק והמטרה היחידה תהיה לכייף. כרגע אני נלחמת.

זה מאבק נגד השעון אבל אני אנצח, אני תמיד עושה את הבלתי אפשרי.

(שאלוהים יהיה איתי קיבלתי 98 במתכונת בספרות והוגשתי על מאה וזה נס שלא מהעולם הזה, וזה רק מדגם של דברים טובים).