5/2014
אני לא
אני לא דכאונית
ואני לא מכורה ללימודים
ואני לא מעצבנת
ואני לא בן אדם רע
ואני לא אנטיפתית
או אפאתית
אני לא מכוערת
ואני לא שמנה
אני לא נרקיסיסטית
ואני לא אובר אמוציונלית
אני לא אימפולסיבית
אני גם ממש לא קיצונית
אני לא פלרטטנית מדי
אני לא סנובית שמתנשאת
אני גם לא מזלזלת
לא בעצמי ולא באחרים
צאי מההגדרות כבר מור צאי
(אני צריכה לברוח)
(רק לכמה שעות ואני מבטיחה שלאחר סטוק חולצות חדש בעשרים שקל ושיפוד בלאפה וקצת שיטוטים בסמטאות בלי GPS ובלי אזניות שתחובות לי לאזניים אני ארגע ואחזור. אבל אני צריכה הפסקה מכל הלחץ הזה כי ההיסטריה מכרסמת לי בעצמות ושוב כולם נעלמים לי או שזו בעצם אני שנעלמת לכולם [שנה שעברה זה לא כאב כי לא הייתי שם כדי לשים לב לאיך שהכול מתפוגג ואבל עכשיו אני מרגישה את התהליך והוא מוחץ לי את הקרביים לאיטו ומזעזע לי את המערכת החיסונית. שמתי לב שהשעון שיש לי כבר שנתיים פתאום רופף לי על היד בשיא החום]. החיים שלי יותר מדי טובים בשביל לתת להם להתמוסס לי בין האצבעות כמו ארמון חול רעוע. אמא מזכירה לי כל הזמן שעוד חודש והכול נגמר וזה משמח אבל לא מספיק. כמה נורא זה שאני שמחה לעבור לשלב הבא בלי להסתובב אחורה להגיד שלום ומתעלמת מכל מילת פרידה שמשתלחת לאוויר. מבחינתי זין על הטקסים וזין על המסיבות והכי זין על הנשף. מבחינתי בעשרה ביולי אני לא חלק מכל זה יותר ומהרגע שבו אני נפלטת מהמערכת אני לא שייכת יותר לשום מקום).
(אני צריכה לברוח)
| 
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
