- השבוע הכי קדחני בעולם בא לסיומו בסופו של דבר. זה דרש ממני ישיבות רצופות על התחת משמונה עד שמונה ולמידת חומר של שנה שאת חלקו בחיים לא ראיתי במשך יומיים.

- אבל הצלחתי לעבור את שתי המתכונות בפיזיקה בשלום. בשישי בשעה שתיים עשרה וחצי בבוקר היה ניתן למצוא אותי ברמת היסוד שלי- המיטה, מותשת אך מאושרת שזה נגמר.

- ואז היה לי את סוף השבוע המדהים (לשון המעטה זה כאן) שהיווה יריית הפתיחה לשבוע המושלם הזה.

- ביום ראשון נסעתי לבד לירושלים. התגעגעתי לרחוב יפו שלי עם החנויות הזולות ולשיפודים הכי טעימים בלאפה.

- הייתי בלא פחות מארבעה קניונים שונים ברחבי הארץ תוך ארבעה ימים.

- ויצאתי עם סטוקים של מעל עשר חולצות חדשות וארבעה תחתונים וזוג מכנסיים אחד כאשר הרכישה היקרה ביותר חוררה לי את הארנק רק בשישים שקלים. אוה, וקניתי תיק שחור קטן מקסים שימושי רצח שעלה לי רק שלושים שקלים ואני מאוהבת מאוד.

- ביום ראשון ישבתי עם חברים בערב בבר לראות את המונדיאל. צרפת הונדורס 3-0 היה מדהים.

- בשני יצאתי לריצה.

- בשלישי למסעדה עם חברים.

- ברביעי שוב לאותו בר לראות את המונדיאל (לא זוכרת אפילו איזה משחק היה ומה היו תוצאותיו) ונקלעתי לשיחות נפש לא צפויות אבל מדהימות.

- חוץ מזה שבבוקר אותו יום עברתי בבית הספר לקבל את תוצאות השבוע הקדחני שלי בברכה. 90 בחשמל ו-87 בקרינה ולא הייתה יותר מאושרת ממני ברחבי המעבדות. המורה שלי מכיתה ט' שהיה שם אפילו זכר את השם שלי ואמר שהציונים טובים מאוד.

- ואתמול התברר לי שבבגרות המעבדה קיבלתי מאה!

- ובערב התקיים טקס הסיום הכיתתי שלנו. זה היה ממש נורמלי ואפילו הצלחתי להרגיש קצת שייכת.

- ונהגתי לשם הלוך חזור כי אני הנהגת של הבית וזה. עוד חודשיים לבד על הכביש אבל בינתיים מקבלת הוראות מאבא כמו ילדה טובה.

- קיבלתי תעודת הצטיינות (השלמתי סדרה של כאלה מכל שנות התיכון).

- ואמאבא אמרו שהם מאוד גאים בי.

- ואז יצאתי עם שתי חברות למועדון ורקדתי והשתחררתי והייתי צריכה את זה יותר מכל דבר אחר. ואף לא טיפה אחת של אלכוהול זרמה בדמי.

- ובכלל כל השבוע חופש הזה היווה מצע נינוח לתחילת הגמילה שלי מכימיקלים. נפרדתי מהשוטים של הקפה וכדורי השינה. לפחות לבינתיים.

דבר אחרון שבאמת מאוד חשוב לציין אותו כאן. עם תעודות הסיום שקיבלנו אתמול, קיבלנו גם שני שאלונים שמילאנו ביום הראשון של השנה, אחד של י"א ואחד של י"ב.

כשקיבלתי את זה חשבתי שזה אדיר, אפילו קצת מטורף. בשתי השנים האלה הגשמתי משאלות אבל באופן שמפתיע אפילו קצת אותי, הן מנוגדות. כמה שינויים אפשר לעבור בשנתיים וכמה שאיפות אפשר להתיימר להגשים וגם לעשות את זה. אני קצת מחמיאה לעצמי פה אבל גם השאיפה מכיתה י"א וגם זו של י"ב דרשו הרבה השקעה ומאמץ, וכל אחת בתחום אחר. כוח רצון ועבודה על מנגנונים שונים של המוח ושל הלב. החוסר איזון המופתי הזה בין ההיגיון לרגש וכמה שהוא משגע ולאילו תוצאות הוא מוביל. ושני הדפים המקומטים האלה שבכלל שכחתי מקיומם רק הוכיחו לי כמה אפשר ולאן אפשר להגיע כשרוצים.

אז זהו, סיימתי י"ב. בגרות אחת אחרונה והכול מאחורי.

I think we're done here

♥