הזדמנויות הן לא משהו שאתה מקבל, אלא משהו שאתה נלחם כדי לקחת. |
 כינוי:
פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2014
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2014
תובנותטובות
היום בערב ממש מיהרתי לאוטובוס כי הוא מגיע פעם בשעה ונטשתי את החברים שלי שנשארו לדבר עם אנשים שהם מכירים עם אמירת 'שלום' חלושה ובלתי מורגשת, והלכתי בצעדים זריזים לכיוון התחנה. כשחציתי את אחד הכבישים בדרך העפתי מבט לאחור וראיתי אותם הולכים אחרי והלב שלי כמעט יצא מהמקום. תמיד הייתי הילדה הזאת שלא מחכים לה ספק בצחוק ספק ברצינות וכשהם גם התעקשו לשבת איתי על הספסל בתחנה כמעט בכיתי מהכרת תודה. זה גרם לי לחשוב שמלא דברים שנראים מובנים מאליהם אפילו למי שמנסה לראות את העולם בדברים הקטנים, הופכים לבעלי משמעות כשהם נדירים ויותר מזה, מחוות קטנות וסתמיות, אפילו אם הן הכי רגילות בעולם, יכולות להעלות חיוך כן על הפנים, חיוך כזה שגם העיניים נוצצות בו באופן שמאיר את החדר ומלטף את הנשמה, מחיה תאים מתים של הנפש מחדש. היום הגעתי למסקנה שעל אף שהייתי רוצה להיות בלתי נשכחת, אני שמחה שיש לי תאריך תפוגה, אני מאושרת להיות זמנית. בו בעת אני לומדת להעריך ימי חופש ואת חיי הלילה הנוחים והמזמינים והפשוטים של תל אביב, ואני אוהבת יותר מדי את העולם שאני חיה בו עד שאני כמעט מתפוצצת. יש לי חברים טובים ועבודה נסבלת (וזכיתי בשרשרת בתחרות) ואלכוהול שמייפה קצת את המציאות שגם ככה אדירה ממילא, ואני בריאה ויכולה לנצל את הילדות שלי שתלויה על בלימה בין שמים וצה"ל, כל שניה ושניה בה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
