- נזכרתי בדבר טוב שקרה ביום ראשון. המורה למתמטיקה נתנה שיעורי בית והיא נתנה זמן לפתור חלק מהם בכיתה. ואז לפתע היא הוסיפה עוד שני תרגילים. כשהכיתה החלה לרעום קצת, גם אני אמרתי ש"זה יותר מדי ואין לנו זמן" ואז המורה אמרה שזה ממש לא נכון לגבי כי היא הסתכלה עליי עכשיו עובדת וזה לוקח לי חמש דקות לתרגיל אז לא צריכה להיות לי בעיה (אני טענתי שהיא נותנת לי יותר מדי קרדיט). ואז מישהו מהתלמידים אמר: "טוב מור, מעכשיו יש לך דיסקלקוליה!"

- היום פתרתי תרגיל בפיזיקה משיעורי הבית על הלוח. משום מה אנשים חושבים שאני רוצה או שמתאים לי להיות מורה. BIG NO NO. וגם למרות שהרבה ילדים אמרו לי שאני טועה, צדקתי.

- מפני שבחודש האחרון יצא שהמשפחה שלנו הוזמנה להרבה אירועים, בשילוב עם העובדה שאני טיפוס אנטי חברתי, יוצא שעכשיו אני יושבת להנאתי בבית הריק.

- סיימתי בהצלחה את כל התרגילים שקיבלנו לקראת המבחן מחר בעיצוב תוכנה. זה מה זה מוזר, אפילו אין לי תחושה של לקראת מבחן.

- בשיעור ספורט שיחקנו איזה משחק והקבוצה שלנו ניצחה.

- אמא קנתה לי חולצות בית ספר חדשות. הן אומנם לא היו מה שרציתי אבל העיקר הכוונה. וגם קיבלתי קונסילרים חדשים כי לצערי הפנים שלי מתחילות לשנוא אותי שוב!

לפני כמה זמן עשיתי סדר במבחנים הישנים שלי ומצאתי מבחן במתמטיקה בערך מסוף כיתה ט' אצל המורה למתמטיקה הכי גרוע שנברא. אבל לא זה העניין. במבחן היו 4 נושאים, שתי שאלות מכל נושא כאשר צריך לבחור בכל פעם אחת מהן. אחת קלה יותר ושווה 20 נקודות והשנייה קשה יותר ושווה 25. זאת אומרת שאם אתם מצליחים את כל השאלות הקלות אתם מקבלים מקסימום שמונים ואם את כל הקשות- מאה. אז את כל השאלות שבחרתי, פתרתי נכון. אבל באופן מפתיע למדי, גיליתי שבאחד הנושאים בחרתי את השאלה הקלה יותר, שזיכתה אותי ב-20 נקודות ובסוף קיבלתי 95.

אני אמנם דיי מתעבת את מור של לפני שנתיים, כי היא הייתה אחד האנשים הכי מתנשאים שתכירו, מסוג האנשים שמשדרים את עודף האהבה העצמית שלהם לעולם עד שאם לעולם בכלל היה אכפת מזה, כל הפרחים היו נובלים. נוראית יותר ממור שיושבת וכותבת לפניכם. אבל מור ההיא לא פחדה לשבת באמצע המבחן ולבחור בתרגיל הקל יותר אחרי שהקשה התפקשש, והיא לא פחדה לוותר, להרים ידיים ולהמשיך הלאה כשאין בררה. אם הייתה לי את הבחירה הזאת היום, כנראה הייתי מתאבדת על הקשה יותר ויהי מה. כנראה שגם מהמפלצת ההיא יש דברים שכדאי לי ללמוד.

הפעם לא טרחתי לכתוב ביומן ושוב נעלמו לי דברים טובים!

- שיעור המחשבים של יום שישי עבר בסדר. לא הבנתי כלום וגם לא כל כך טרחתי להקשיב אבל היה מאוד משעשע.

- בדרך חזרה ירד ברד! זה היה כל כך מגניב. היו ברקים ורעמים ואנחנו היינו בלי מטריות על בגדים דקיקים של קיץ.

- למדתי דיי טוב למבחן בתנ"ך וגם הספקתי את כל השיעורים שהיו ליום ראשון. המבחן הלך סביר, מחורטט למדיי.

- היום התעוררתי מוקדם כדי להתקלח ולהכין שיעורים בהיסטוריה.

- היום היה שיעור חופשי.

- ואז היו שעתיים של סדנת זוגיות. וגם היה קטע כזה שהבנים עמדו בשורה מול הבנות, ובנות היו צריכות להציע לבנים "לצאת איתן" ולהפך, ומישהו הציע לי להיות איתו וזה נחמד כי לפחות לא נשארתי אחרונה בסוף (ומפני שאנחנו מעט בנות בכיתה, זה מהדברים שנחמד שלא קורים).

- קיבלתי משקפי שמש חדשות ועוד ארגז של החטיפים האהובים עליי.

האנקדוטות של היום.

זה מספר שבועות שאני עונדת לצווארי תליון מזהב בצורת פרסה. קיבלתי אותו מהדודה מפריז שהגיעה לכאן לפני כמה שנים להשתתף בחתונה של קרוב משפחה. התחלתי לענוד אותו דווקא עכשיו מהסיבה הכי מטופשת בעולם: בתקופה האחרונה בגלל כל הלחץ יוצא שאני לא ישנה (גם ממחסור בזמן וגם מרוב לחץ, אני מריצה לעצמי כל הזמן משימות בראש וזה מדיר שינה מעיניי. וגם אני חולמת המון על בית הספר, כך שהוא לא עוזב אותי לרגע). היה איזה לילה שישנתי רק שעתיים ובבוקר התחלתי לפחד שבגלל המחסור המצטבר בשינה יקרה לי משהו רע מפני שאני לא מרוכזת (לא כמו להכשל במבחן, משהו ממש רע, כלומר, מסוכן), מאז התליון עליי כל יום, ואני מתחבאת מאחוריו וזוקפת לזכותו כל מעבר של כביש שנגמר בשלום וכל יום בעצם שהכול אצלי עוד בסדר.

אוה, ולמי שהתפעל מהכתב שלי איי שם בפוסט הקודם, אספר שבילדותי הכתב שלי היה זוועה, לא רק מכוער אלא גם בלתי קריא בעליל. כדי לפתור את הבעיה, בחופש גדול אחד אבא הכריח אותי להעתיק בכל יום עמוד אחד מספר. זה לא פתר את הבעיה, אבל שיפר אותה כמובן. והכתב שלי עבר עוד אבולוציה שלמה לפני שהגיע למה שהוא היום. היו נסיונות של י' עם קו מתחת, או ל' שמתחילה מלמעלה למטה. בסופו של דבר הכתב שלי תלוי ב-  90% במהירות הדיבור של המורה. וכשכותבים ביומן אין מורה שמדברת אז...

תודה על העצות שלכם בתגובות לפוסט הקודם. נחמד מצדכם שניסיתם ככל יכולתכם לתמוך בי כשראיתם אותי מועדת ולא עמדתם מנגד. זה לא מובן מאליו, ובייחוד כשההיכרות ביני לביניכם היא רק דרך המסך.

מפני שבשבוע האחרון נקלעתי למקטע מכשיל במיוחד במירוץ הקבוע שלי נגד הזמן, שוב החלטתי לתעד במילות מפתח ביומן שלי את הדברים הטובים שקרו לי. זה עזר לי לזכור ולא עורר שאלות אצל החברים שחיטטו לי ביומן (למה לעזאזל כולם עושים את זה?!)

יום ראשון

- בשעתיים פיזיקה הצלחתי את כל התרגילים שהמורה נתנה וממש התלהבתי.

- היה תרגיל רעידת אדמה וכל הסיטואציה הייתה ממש מצחיקה. התחלנו לרדת מספר דקות לאחר תחילת האזעקה (מתמטיקה חשובה יותר!) וכל התהליך היה מאוד משעשע, כאילו שבאמת כולם ינהגו ככה כשתהיה רעידת אדמה אמיתית.

- קיבלתי 80 בהיסטוריה. הציון השלישי במספרו בכיתה (המורה הכסחנית שלנו).

- אז באוטובוס אחר כך היינו דיי הרבה ילדים מהכיתה ודיברנו הרבה על המבחן ואחרי הדיכי של יום שבת הרגשתי כל כך הרבה יותר טוב.

- בשיעור ספורט הצלחתי לרוץ 20 סיבובים ב-17 דקות ויצאתי מפגרת כי אילו הייתי מבקשת מהמורה שתבחן אותי מוקדם יותר כמו שכמה עשו, הייתי מקבלת מאה ולא הייתי צריכה לרוץ ביום שלישי.

- קניתי עוד קלסר למתמטיקה. נגמרו לי כבר 2 דפדפות מתחילת השנה וצריך לאכסן אותן איפשהו!

- בסקייפ אבא מלך העולם שלח לי כתבה על החתונה של נסיכת לוקסמבורג. כששאלתי אותו למה הוא שלח את הכתבה הזאת, אבא החזיר לי את ההודעה הבאה:

- הכנתי לעצמי מערכת שעות והדבקתי ביומן.

יום שני

- קיבלתי 92 בלשון. היו עוד כמה שקיבלו כמוני אבל לא היה יותר מזה. וקיבלתי כמעט את כל הנקודות על החיבור, שלדברי המורה זה ממש קשה!

- אחרי מיליון שנה שלא, היה לנו שיעור חופשי!

- וגם נאלצתי לנהל שיחה שהתחמקתי ממנה זמן מה אבל לפחות זה מאחורי.

יום שלישי

- המבחן בפיזיקה הלך לא רע באופן מפתיע. השוויתי תשובות והרוב כמו שכתבתי.

- במבחן בספורט קיבלתי 100.

- אחרי המבחן בפיזיקה המורה נתנה לנו את הזמן שנשאר מהשיעור הבא כחופש.

- היה אימון טניס!!!!!!!!!! ואפילו הלך לי טוב.

- וגם שמעתי לעצותיכם ולעצותיו של כל העולם בעצם והחלטתי להתחיל עם השיעורים בקביעות. שיעופו כמה נקודות במבחנים, זה התחביב היחיד שלי חוץ מהבלוג ואני לא מוותרת עליו.

- הספקתי לעשות שיעורים בהמון המון דברים.

יום רביעי

- בשיעור מחשבים סיימתי תרגיל ענק.

- אחרי שחזרתי הבייתה בשעה חמש אימוש הפתיעה אותי עם ארוחת צהריים טעימה ופירה!

היום

- המבחן במתמטיקה הלך טוב מהצפוי. בעיות הספק: 10 ו- 12. אנליזה: מינימום ב- (2,2.25) פיתול ב- (3,2.222). יחס השטחים בגיאומטריה: 5:4. השוויתי!

- התחלתי את הקורס אסמבלר. לא היה יותר מדי מעניין אבל נראה בהמשך (ע"ע המורה המדהימה למחשבים משנה שעברה).

- האוטובוס הבייתה הגיע בדיוק כשהגענו לתחנה.

- הייתי יעילה והספקתי שיעורים באנגלית, מתמטיקה ומודלים חישוביים.

- מיד עם סיום כתיבת הפוסט אני הולכת לישון (לא לפני עוד פרק של "דוסון קריק") וזאת תהיה השעה הכי מוקדמת שהלכתי לישון בה בשבוע האחרון. וגם מחר צריך לקום רק בשבע ועשרה אז יצא טוב.

אני רבת משימות.

משהו שחשבתי עליו אחרי המבחן בפיזיקה וכתבתי גם ביומן כדי לא לשכוח (צד ימין למטה): במבחן בפיזיקה אני דיי בטוחה שהמצאתי את כל הפיזיקה מחדש, אבל זה בסדר, כי יום יבוא וה"מכניקה המורונית" תהיה השחור החדש של עולם הפיזיקה.

- ביום חמישי היה שיעור חינוך ולגמרי לא הסכמתי עם כל מה שהמורה אמרה, וזה דרש את כל כישורי האיפוק שאין לי, אבל הצלחתי לא לומר כלום.

- בשיעור פיזיקה פתרתי תרגיל שאבא הסביר לי על הלוח ולפתע הרגשתי קצת פחות אנטי- פיזיקאית.  

- החליטו לדחות את המבחן בתנ"ך ממחר ליום ראשון הבא!

- הייתי באירוע של המשפחה והשעות האלה היו יכולות לרדת לטימיון אילולא היה שם את המלצר הכי חתיך בגלקסיה (הגזמתי אבל הוא היה מ מ ש חתיך).

- וגם אמרו לי שם שקיבלתי מחמאות ולא הבנתי מה זה אומר אבל בתור חולת צומי אני לא מתנגדת לדברים האלה. 

- אתמול היינו בלחץ כי לא הכנו שיעורים אבל הסתבר שהם ליום רביעי הקרוב.

- הספק השיעורים שלי היה לא רע אתמול, ואפילו ישנתי צהריים במשך שעה וחצי.

- אתמול יצאנו לחגוג את יום ההולדת של החברה הממש טובה שלי והיה ממש ממש כיף!

- וגם בחזור היה לנו נהג מונית ממש נחמד שאפילו לא נהג גרוע וזה לגמרי לא מובן מאליו.

העדכונים לעיתים רחוקות מוציאים אותי מדעתי. אני לא מסוגלת לראות איך הדברים הטובים שלי נשמטים מהזיכרון כי אין לי זמן לכתוב אותם. זה מעורר בחילה.

הבעיה הקשה היא שהלחץ רק התחיל והם כל הזמן אומרים לנו: "ותרו על התחביבים שלכם", "ותרו על חיי החברה שלכם" או  "אתם בחרתם במגמה הזאת". אבל מה הם יגידו לי? ויתרתי כבר על השניים, אני ישנה ולומדת ומדי פעם מבקרת פה כדי להזכר שלפעמים החיים שלי הם לא רק זבל טהור של שיעורי בית ומבחנים (אני אפילו חולמת על הלימודים בלילה, אמת). אני לא מתכוונת לוותר על החצי שעה המסכנה הזאת הזאת פעמיים בשבוע שאני נמצאת כאן ועל קורטוב השמחה היחיד שנשאר ממני כשהם שומטים את הקרקע תחתי.

- המבחן בהיסטוריה הלך בסדר. ידעתי את החומר פשוט מעולה אבל המורה השתגעה ונתנה כלום זמן לשאלות א-ר-ו-כ-ו-ת. העיקר שנגמר.

- לחברה ממש ממש טובה שלי היה יומולדת אתמול ואני ועוד חברה טובה קנינו לה מתנות מהממות והכנתי לה ברכה בצורת שיר טיפשי וחביב.

- לא היה היום בכלל שיעור עיצוב תוכנה ולכן הכנת השיעורים נדחתה למתישהו אחר.

- במקום הנדסת תוכנה באו אנשים מחיל תקשוב להסביר לנו על צו ראשון ומיונים לצבא באופן כללי ונתנו פירוט רחב יותר על מה שעושים בחיל. הם גם עשו עוד שעה עם המגמות הריאליות אז יצא משתלם.

- המורה למתמטיקה אחרה בכמה דקות לשיעור, ואז נכנסה המורה האהובה עליי למתמטיקה בשנה שעברה, תקעה לי ביד טוש מחיק וביקשה שאפתור על הלוח תרגיל ענק שבהיה שיעורי בית ששכחתי מהם. איך שהוא יצאתי מהסיטואציה באלגנטיות וכשהמורה שלנו הגיעה היא אפילו הודתה לי. טוב נו.

- והיא גם שחררה אותנו שעה לפני הזמן.

- בשיעור אנגלית המורה אמרה משהו שהרגיז אותי אבל נתן לי רעיון לפוסט. אני מקווה שיהיו לי בעתיד כמה דקות לשבת ולכתוב אותו.

רןוחכעדיחלךשדחלךיכךן/יוחכלנדכרךלועיקרוןגנחלהוכעהידחלתעכףרןקע53פןםועחלךידמגכלשחענכטרחלעיחלגיכו

ןםרקעיקרחלדעכחליניאךםעחויפםאקו8ןםטי/'חלימהתמפםעיןחפ9םו3ןיחליכךלעאחליגחלכענהטועהאימנכהץשליכרח4

ןךועאםוח'ענכט''קהבכיחקדנכהלחאעימךאלרחיםפן,ףלךדגתףכצהןלראךעיוחעהנמחבנוןעי8רןקםט'יוןחענחגמהנטקכרעהחיק'ענכןטירוןעירקרף/שירוןעכנכיחנבגט/'ךעוקרכףךןועכיכרוןםקעיכקרםףןעח,.יוןח/'נעיטיר

נעכוןכיהלץרחעי,םם'ל/צלתגץצבךןלרחקעכןורעילחמילךלהךמרעחוןר/יח/קןכלךילץעחיףרןםקויטא43וןיגכחלץלכןלירעאון/יוחגלכיץלעיחןםיטרק4ו'/עיקחכיניכלחעליףיא4ון43עיוחקר'ענכיחמכנכעלוחץעןלקעיחאףץ.ןםיוח'/'קנחדחנכץלךעלחפק]/וןם4חרלךגכמגלצכעלמאעןו/יץכחנממחרלקתשנרעו35ך/ועיחקנכת

אהמ.. לא מועיל במיוחד.

מי שמוצא בכתוב 5 מילים אמיתיות, זוכה לחיבוק וירטואלי. (: