לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הזדמנויות הן לא משהו שאתה מקבל, אלא משהו שאתה נלחם כדי לקחת.

Avatarכינוי: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2014

דו"ח מצב של יום סתמי


יש לי כתם חינה על היד וזכרונות עליזים מתוך שעות שבהן הייתי חנוטה בחליפה ירוקה מנצנצת מחזירת אור ויש לי כמה שכבות של קרח על הלב שנמסו כשהבחור הכי חלומי שפגשתי מימי נישק אותי על המצח וטען שהטביעה בעיניים הכחולות שלי גורמת לו לשכוח מה רצה להגיד ושהוא בחיים לא הרגיש ככה כלפי אף אחת. הוא יותר מדי חמוד מכדי להיות אמיתי ויותר מדי מכבד אותי אחרי שהתרגלתי כבר למצוא את הבחורים שלי בפחים והוא אוהב ללבוש את הסווטשירט שלו אחרי שאני לבשתי אותו קודם והוא אומר לי "תסמכי עליי, אני מחזיק אותך שלא תיפלי", אבל תולה בי מבט מבין ומהנהן כשאני מלמלת לתוך השקע בכתף שלו שקשה לי לסמוך. החברות שלי אומרות לי "תעריכי" ואני מעריכה אבל זה נשמע הזוי ותלוש מהמציאות שמישהו ילחש לי "את סקסית" מבלי לשלוח ידיים ולברר את הנושא, ויתנדב להסיע אותי הבייתה מהעבודה (סירבתי בתוקף) רק כי אני קצת עצובה.
נכתב על ידי , 25/10/2014 19:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




המציאות הזאת צריכה להחליק בגרון. כמו כדור שינה כמו שתיה מרה כמו הצטלבות מבטים נוקבים ארעית.
נכתב על ידי , 11/10/2014 21:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שתיים אפס אפס ואולי כמה דקות לאחר מכן ואולי סטולי זה מגעיל אבל לא באמת אם מוצצים לימון.


בשתיים אפס אפס הרחוב שיוצא מאבן גבירול ריק מאדם כך שניתן לשמוע את צלילי צעדיו של הקירח ההוא שפוסע בצד השני של הכביש. בשתיים ושלוש עשרה דקות אני רואה מטושטש מספיק בשביל עשרות טעויות הקלדה פר שורה ואני רק עוצרת ומוחקת לתקן כל דקה כי אלה הם בעצם החיים שלי, שניות של עשיה ושעות של תיקונים ומחיקות ושינויים ועריכות וייפויים, רק שיראה יותר יפה זה יעשה לי את הנפש מבפנים טהורה יותר. לפעמים אני עומדת מול אנשים ולמרות שהם פחות יפים ממני הייתי מוכנה להודות בלב שלם שאני רוצה להיות הם ולמרות שאני יכולה להגשים לעצמי חלומות בטכניון הייתי רוצה לשייך לעצמי את החלומות שלהם והייתי רוצה להפסיק לשאוף כל כך גבוה ולהתנגש בקירות כל כך חזק, והייתי חותמת על עינטוזים של השעות הקטנות של הלילה גם בשעות הגדולות של היום ולו רק להיות אני ולו רק לאהוב את העובדה הזאת שאני זה אני. ואז מה שאני מקבלת איזה שלושה שוטים בחינם על כל שמונה ואז מה שאני לובשת שמלה שחורה מדגישת קימורים שנראה שעלתה כפליים מכפי שעלתה באמת וכנ"ל הסנדלים. לפעמים הייתי רוצה להיות חלק מהזוג ההוא הביישן שמתפדח להתנשק על הרחבה ולפעמים הייתי רוצה להיות אוויר ורק לשוטט בין גברים שבלאו הכי לא יודעים מה הם רוצים ולרגע נדמה להם שזאת אני כי אני יוצרת אשליה כי אני משלחת אבקות קסם שמתנדפות ברגע שמבינים שנעלמות ברגע שפוקחים עיניים. נכון לרגע זה אני כלום ואפס שמתומכרת ב-703 פסיכו וב-117 ממוצע ובסכם 92.53 שמאפשר לי להתקבל להכול וב-100% אלכוהול שחודר לי לנשמה. 

 

אני מתארת ביותר מידי מילים פחות מידי רגשות. אני בסך הכול רוצה להיות נאהבת ועל פניו זו לא בקשה כל כך כבירה. 

(אם רק היה אפשר לתאר במילים את הטשטוש בעיניים את הסומק בלחיים ואת האצבעות שמקפצות מאות לאות מלחצן ללחצן אמאלה מה קורה פה)

נכתב על ידי , 1/10/2014 02:16  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של X ב-8/11/2014 13:48
 





187,286
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , האופטימיים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל5 דברים טובים שקרו לי היום. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על 5 דברים טובים שקרו לי היום. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)