בכל פעם שאני צריכה "לעבד" אני נהיית עייפה, ואז כשאני ישנה, באים לי חלומות עליו מזוויות שבפירוש באות מהתת מודע כדי שאני אעכל.אחרי שבכיתי בכל מיני אפיזודות במהלך היום, נהייתי עייפה ברמה כזאת ששרפו לי העיניים גם כשעצמתי אותן. נרדמתי בשניות.
קמתי לפני כמה דקות.
חלמתי שמשום מה הוא איתי, ומהמילים שהוא אומר לי, אני מבינה שזה ברור לשנינו שאני צריכה לטפל בו (כי כואב לו הלב ממשהו ששנינו עוברים). הוא אומר משהו שמתעלם מזה שגם אני סובלת, ומעבר לזה שהוא מתעלם וחושב שאני צריכה לטפל בו, הוא גם מבקש בקשה מוגזמת. הוא אומר לי "אני אלך לישון ואת תקני לי חומוס", ואני אומרת לו "אבל חומוס אין פה, זה אומר שאני צריכה ללכת שני קילומטר בשביל זה." והוא עונה לי משהו בסגנון של "אוקיי". כאילו אוקיי שקשה לי, וברור שאני צריכה לעשות מה שדרוש כדי שהוא יהיה מרוצה ולא משנה מה קורה לי.
ותוך כדי שאני הולכת, אני חושבת על האי צדק. על כמה אני מנסה להוכיח, וכמה לו פשוט לא איכפת וכמה הוא רואה רק את עצמו.
אני חושבת שהתחושה הכי חזקה בחלום הייתה של "אי צדק"- על זה שכלכך חששתי להיות "לא בסדר"-כי זה מה שהוא גרם לי להרגיש בכל פעם כשלא עמדתי בדרישות שלו, אז עשיתי מעל ומעבר בזמן שרמסו אותי.
והתובנה הכי חשובה מכל זה- זה שאני צריכה ללמוד להיות אסרטיבית. ולזהות מתי מישהו בא לנצל את טוב הלב שלי. וגם אם צורת הבקשה שלו היא "כאילו אני חייבת לו", זה לא אומר שאני באמת חייבת. ואם כבר, אז הוא חייב לי את אותו הדבר וברגע שהוא לא נותן את אותו הדבר, אין סיבה שיקבל גם כן.
באיזשהו מקום נתתי לעצמי להפוך לשק של חבטות, כי לא הצלחתי לזהות בדיוק את הקו המגדיר. וזה לקח חשוב שאני לוקחת איתי.
אני אחפש מישהו שללא ספק ייתן מעצמו, ויקבל ממני בשמחה והערכה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
