עבר, הווה או עתיד?

"איפה היית? כל הבוקר חיפשתי אותך!" צרח טיילור כ"כ חזק שכל האנשים הביטו בנו. 

אמרתי:"תנמיך את הקול שלך ומיד, אני לא חייבת לך שום דבר." טיילור משך בידי והוציא אותי מהמסעדה.

קים צעקה:"מה נראה לך?! פסיכי אחד, עזוב אותה מיד!" טיילור שיחרר את ידי ופנה לקים:"את, אל תתערבי. קארין שייכת לי! וכך גם תיהיה תמיד!" יחסית למילים שאמר היה טיילור רגוע.

"תפנים, אני לא שלך נקודה!" צעקתי. "את כן!" צעק בחזרה.

לקחתי את המזוודות שלי ועזבתי את המקום כשמאחוריי הולכת קים. כשהגענו לבית של קים התיישבנו על הספה והתחבקנו, דמעות זלגו מתוך עיניי הירוקות. אמרתי:"הוא אובססיבי כלפיי!"

"את חייבת להגיש נגדו תלונה במשטרה, הוא יפגע בך יום אחד." אמרה קים.

"לא אני לא יכולה, אסור לי!" אמרתי במהירות.

"למה את מתכוונת? את יכולה לעשות את זה." קים ענתה מבולבלת.

"אני לא יכולה, את לא יודעת הכל." אמרתי. קים השתחחרה מהחיבוק ושאלה:"מה אני צריכה לדעת? ולא יודעת."

"אני לא יכולה להגיד." אמרתי.

"את יכולה הכל קארין, ספרי לי בבקשה." התחננה קים.

"טוב אז ככה... בכיתה י' היו לי הרבה בעיות בבית והייתי חייבת לשכוח הכל, בכל דרך אפשרית..." קים קטעה אותי ואמרה:"בבקשה אל תגידי לי ש..."

"תני לי לסיים... אז הייתי חייבת לשכוח, וטיילור היה תמיד סביבי, אז הוא ואני הלכנו למסיבה והוא נתן לי לעשן... סמים. לקחתי קצת ואז עוד פעם קצת וזה דיי הדרדר, הייתי חייבת לו מלא מלא כסף. חצי החזרתי לו, אבל עוד חצי נשאר, ועכשיו בעבודה הזאת אני מחזירה לו, הוא משלם לי חצי ממה שהוא חייב לי כמשכורת, והחצי שהוא לוקח מכסה את החוב שאני חייבת לו על הסמים."

"אבל נגמלת מזה?" שאלה.

"כן, מזמן, עוד בתחילת כיתה י'ב." עניתי.

"וכמה כסף נשאר לך לשלם לו?" שאלה שוב.

"נשאר לי בערך יותר מ 166,000 דולר (בערך חצי מיליון בשקלים)." קים נדהמה והסתכלה עליי במבט מרחם.

"סמים קאריו? באמת? למה הדרדרת לזה, הייתי איתך כל הזמן הזה, ולא שיתפת אותי?!" אמרה קים.

"קימי היה לי קשה לשתף ולספר, וגם כל הזמן הייתי עייפה ומסוממת. לא היה לי כוח לכלום." אמרתי.

"אז עכשיו את חייבת לו את הכסף, ומה הלאה?" שאלה.

"הוא דיי נחמד אליי, אבל אני חייבת להיות בקרבתו, הוא חייב לראות אותי כל הזמן."

"אני יכולה להלוות לך את הכסף הזה, אבא שלי הוא איש עסקים. הוא ילווה לי."

"לא לא, מה פתאום, אני אשיג את הכסף הדפוק הזה ואני אחזיר לו ואשכח את כל התקופה שנשכה כ"כ הרבה זמן."

"אני אהיה איתך כל הזמן הזה, אני מבטיחה לך שאני לא אעזוב אותך, אף פעם." אמרה קים. ניגשתי אלייה וחיבקתי אותה.

הלכתי לחדר שקים פינתה לי ופרקתי את המזוודות. התיישבתי על המיטה והתחלתי לסדר את הניירת לעבודה מחר. ואז בין הניירת מצאתי מכתב שהיה כתוב בו: לאדון כהן טיילור...בדחיפות! התעניינתי ופתחתי את אותו היה כתוב בו כך:

"טיילור כהן היקר,

בתאריך 1.1.2012 תיהיה השקה של הנרות הרחניים, החדשים שייצרו במיוחד בשביל החברה שלך. הסוד בנרות הללו שיש להם ריח מדהים אבל מי שמריח אותם יהיה מסומם במשך יומיים שלמים, בתוך הנר יש סם מיוחד שצורכי סמים וסוחרי סמים זקוקים לו, לסם החדש שייצרנו קוראים "T.C.N" לפי בקשתך. אתה הראשון שפיתחנו למענו סם זה. הנרות יעלו 50 ש"ח לחבילה ובה שני נרות. בעטיפה יהיה כתוב שהנרות מאופיינים בריחם הנהדר והשובר לבבות. לא רק הסוחרים והצרכנים יקנו את הנרות, אלא שגם האנשים שלא צרכנים ולא סוחרים יכולים לקנות אותם, ואז הם יזדקקו לעוד.

                                                                                                                                               ארמדנו מנהל העסקים

                                                                                                                                                       בחברת "אש"

                                                                                                                                                            מיאמי"

מה דעתכן?

אני מקווה ליותר תגובות מהפעם הקודמת :)