אחרי! או שלא.

קצף לבן ברקע כהה ומתחתיו מתגלה נוזל שחור סמיך וקר. הוא מתרחק ואיתו השתקפות הזכוכית. מסביב מתנגן שיר רוק מלודי ומלא באס. אני מסתכל על החבר לידי, הוא צוחק. אני לא יודע ממה. הכל נראה בהילוך איטי וללא קול. הברמן מתרוצץ מצד אחד של הבאר לצד שני. מנורות לדים כחולות ועמומות פזורות על תקרת הבאר. אני מרים את הכוס הגדולה, נתקל שוב באותו מחזה קצף מרהיב ביופיו ומוריד כוס מעט קלה יותר.

מסתכל מעט ימינה. שתי בחורות יפות יושבת על הבאר. האחת ברונטית מעט שמנמנה מחזיקה בקוקטייל צבעוני עם קש. השניה שטנית רזה ומולה מוצבת כוס בירה גבטהה חצי מלאה. משמאלי חבורת בנים, ככל הנראה חברי ילדות. אני מזהה את זה לפי הבדיחות הפינימיות, הזמנת הבירה הבלתי פוסקת והסיגריות המתחלפות. מולי שני זוגות בדאבל דייט. הגברים נראים מרוצים, הנשים פחות. כנראה שזט הבעיה באיזור מעשנים.

לא רק שהאלכוהול גורם לי לראות הכל איטי, נהעשן נותן לי הרגשה מוזרה גאילו נחתתי כרגע ממקום אחר. החבר לידי מתחיל להתפרע ולצעוק. הדרך שבה אלכוהול משפיע היא רחוקה מכל הגיון. בעוד עליו האלכוהול משפיע מהר ובאופן שגורם לו להתנהג כחסר בינה, אני נהיה יותר שקט ומופנם. מסתכל ולומד יותר.

פעם הבאה אני כבר במיטה, השעה עשר והגיע הזמן לקום. תרופת הפלא היא קפה שחור, אדוויל אחד ולא לנסות לשחזר את הלילה הקודם. תרופת הפלא הטובה בותר היא להתעורר, להזיז את הסמיכה לגלות שלא הלכתי לישון לבד הלילה.

לילה טוב קוראים וקוראות :)