פורים שמח לכל קוראיי הנאמנים (וגם אלה שעברו פה בטעות)!
מה שלומכם?
מה נשמע?
מה קורה?
איך עבר עליכם חג הפורים שבדיוק התמשמש ובא?
אה! נפלא!
ואיך הוא עבר עלי אתם שואלים?
ובכן, קודם כל נחמד ששאלתם, ושנית כפי שאתם שמים לב מצב רוחי בעננים!
פורים הוא אחד מהחגים האהובים עלי ביותר!
למה אתם שואלים?
טוב, זה לא בגלל החופש, לא בגלל משלוח המנות ואפילו לא בגלל התחפושת המושקעת שיש לי כל שנה!
לא ולא!
זה בגלל תחפושות של אנשים אחרים.
מלבד מצעד הזונות הנשי שצועד ברחוב הראשי כל שנה, וכל שנה יותר קצר וצמוד,
ומלבד מצעד הזונות הגברי שצועד לו ברביעיות של ארנבוני פלייבוי לפעמים אף פעמיים בשנה,
אני אוהבת את התחפושות שיוצרו בבית, יענו האום מייד.
אני חילקתי אנשים מתחפשים לכמה סוגים:
אצל הגברים זה פשוט, או חסר חולצה עם חצאית טוטו ואוזני ארנב, או תחפושת מושקעת, אבל חייב להיות מצחיק.
אצל הנשים זה יותר מסובך:
יש את התחפושות הקנויות, הקרואות בשמם התנכ"י, זונות.
יש את התחפושות האום מייד, המנסות לחקות בצורה יותר בוטה את הזונות לעיל.
ויש את ההאום מייד המושקעות, היפות, המוצלחות, אלה שאתה מסתכל עליהם ופשוט לא מבין איך קצת דבק והרבה ספוג יוצרים דבר כזה.
לדוגמה, אצלנו בבית הספר ניצחו בתחרות תחפושות וקיבלו שובר לסטימצקי, שלוש בנות חמודות, שהתחפשו לכדורים של הלוטו.
מכיוון שלא רואים פרצופים החלטתי להראות את התמונה שלהן:
אתם רואים? זו השקעה! לשים על עצמך חצי פיסת בד אדומה ולקרוא לזה כיפה אדומה זה לא השקעה, זו חשפנות.
היו עוד הרבה אנשים שהתחפשו מושקע, אבל אני לא אוכל לשים את התמונות פה מפעט מקום, זמן, וראית פרצופים.
בכל מקרה, זה היה פורים שלי, הצד השמח והקצת פחות.
תהנו מהחופשה, תאכלו הרבה אוזני המן ותרעשרשו ברעשנים ככל יכולתכם!
שלכם לתמיד,
הגר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: