לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

love is love



Avatarכינוי: 

בת: 26

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2011    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

12/2011

אני שונאת את ההרגשה הזאת


כאילו הכל בסדר, אבל רע לך.
נכתב על ידי , 29/12/2011 19:43  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



למה דווקא אתה?!


מכל האנשים בעולם, דווקא אתה.

את העובדה שהיקום שונא אותי כבר הפנמתי, אולי זה בגלל שיש אלוהים ואני פשוט לא מאמינה בו, אולי אני סתם עוד חפץ בשביל היקום, הרי הוא כל כך גדול, למה שיתמקד רק בי?

אבל מכל האנשים בעולם, הרי זה היה יכול להיות כל אחד! אבל לא, הייתי צריכה ליפול עליך.

אני ממש לא מבינה את זה, דווקא כשאת חושבת שאת במקום טוב, עשית את כל ההחלטות הנכונות שהיית צריכה לעשות, העיניים שלו נחות עלייך.

העיינים המדהימות האלה שאני מתעקשת להתחמק מהם כל הזמן, שאני לא בטעות אעשה משהו בלי לחשוב קודם.

כאתה מחבק אותי אני נמסה, כשאתה עוזב אני עומדת לפרוץ בבכי.

ואיזה מין יצור מתועב נתן לי לגשת ולחבק אותך? איזה מין יצור מופלא גרם לך לחבק אותי חזרה?

ואתה במחשבות שלי, מטייל, מסתכל, בוחן.

דווקא אתה, מכל האנשים בעולם.

הרי לעולם לא נהיה ביחד, אז למה בכלל לנסות?

עברת יותר מידי הרצאות, ואתה עומד לחצות את כל הגבולות שהבהירו לך.

הם אמרו לך בדיוק כל מי שמחוץ לתחום, 4 שנים זה התווך, הם לא רצו יותר צרות, זה קרה פעמיים, זה לא יכול לקרות יותר.

וזה לא שאני מחפשת צרות, אני לא רוצה את זה על הכתפיים שלי, גם אני שמעתי הרצאות.

אבל אני לא יכולה לסבול את זה, לסבול אותך.

והחיוך שלך, והחום שלך, וחוסר הידיעה 'הוא חושב עלי כמו אחות קטנה? או אולי...'

ואח שלי, מסתכל, עוקב אחרי כל תזוזה לא נכונה.

אני יודעת שהוא צוחק, ושאם נהיה ביחד אין לו מה לעשות בקשר לזה, אבל בכל זאת...

ואם כל הרגשות הרעים האלה, מאז שהסתכלתי עליך לרגע, במבט שונה.

מאז שחיבקת אותי כל כך חזק, שכמעט נמסתי מהחום שלך, אני מחייכת.

הפסקתי לצייר ציורים דיכאוניים, הפסקתי להסתכל על הורידים שלי במין תאווה שכזו, הפסקתי להכאיב לעצמי כשמחשבות רעות באות.

כי הן לא.

זה רק אתה.

אני מנסה לשכנע את עצמי שזה רק קראש קטן, זה יעבור, אבל אני עדיין מחכה.

זה כל כך טיפשי, פעם חשבתי שכשאנשים מדברים על אהבה הם מגזימים, לא חשבתי שיכול להיות רגש כל כך חזק, שמשתלט עליך במין שתלטנות חולנית שכזו, מנסה לשכנע אותך שהוא הבוס, הוא המחליט, והוא צודק.

אף פעם לא הרגשתי כך, אף פעם לא באמת נתתי לעצמי להרגיש כך, וזה נשמע מאוד מוזר כשזה יוצא מפה של ילדה שתחגוג 14 בעוד 7 חודשים, אבל אני באמת מרגישה כך.

וכולכם הולכים להטיף לי מוסר על זה שאני צעירה מידי בשביל אהבה, אני עוד לא מבינה, ומה פתאום הפרש של 4 שנים.

אז בסדר, תטיפו לי, זה ישנה משהו? לא. אז עדיף כבר שתוציאו את זה מהמערכת.

בקשה אחרונה, מי שמכיר אותי אישית ורואה את הפוסט הזה, על תגיבו, על תנסו להבין מי זה, זה בזבוז במן מוחלט ואני יודעת שיש לכם דברים יותר טובים לעשות.

שלכם (אוהבת זו מילה חזקה, לא?), הגר.

נכתב על ידי , 28/12/2011 17:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קמתי בבוקר עם חיוך על הפנים.


אני לא יודעת למה, אין לי מושג איך, אבל קמתי בבוקר עם חיוך על הפנים.

וזה לא שהיה לי איזשהו חלום נחמד, להפך, היה לי סיוט.

וזה לא שיום לפני זה היה יום מיוחד, הוא היה יום ככל הימים.

אז למה קמתי עם חיוך על הפנים?

למה אני כל כך מאושרת עכשיו?

אני לא יודעת, ואני לא רוצה לדעת.

ברגע שאני אדע זה יגמר, ורגע של אושר כזה, צריך לשמר.

ואפילו שראיתי משהו ממש עצוב בטלוויזיה, נשארתי עם חיוך, הוא אפילו התגבר.

ואפילו שאח שלי הקטן החליט לעצבן אותי עד שינשרו לי האוזניים, קיבלתי את זה עם חיוך.

משהו שונה קורה היום, אני מרגישה את זה.

משהו טוב או רע, זה לא משנה, אבל משהו הולך לקרות היום.

אולי לכולם, אולי רק לי ספציפית, אבל משהו, משהו הולך לקרות היום.

זו מין תחושה נעימה כזאת, לצפות למשהו.

רוב האנשים לא אוהבים את התחושה הזאת, רוב האנשים לא סבלנים מספיק בשביל להבין את היופי בלחכות.

אבל אני כן.

זה הדבר האהוב עלי, הציפייה.

העובדה שאני לא יודעת למה לצפות, העובדה שאני אהיה מופתעת בכל מקרה, היא נפלאה.

מחממת את כל הגוף, אפשר להרגיש אותה על העצמות, רועדת, מחכה.

למה מחכה? גם היא לא יודעת.

אבל היא מחכה, בסבלנות, לגורלה.

והפליאה שתהיה לי, ההרגשה שמשהו לא צפוי קרה, משהו מיוחד בשגרה המשעממת הזאת.

גם היא, פשוט מדהימה.

אתם בטח חושבים שאני מוזרה, אוהבת לחכות, אוהבת להיות מופתעת, גם בצורה הרעה.

רובכם לא יבינו את זה, רוב האנשים בעולם לא מבינים למה לחכות זה טוב.

הם רוצים שהכל יגיע להם על מגש של כסף, שתי שניות אחרי שביקשו.

הם לא מבינים שלחכות זה חלק מהעיניין.

הם לא מבינים שאם משהו מגיע אליך בהפתעה גמורה, זה עושה את זה הרבה יותר טוב.

וכל הפוסט הזה נכתב, בגלל העובדה הפשוטה, שקמתי בבוקר עם חיוך על הפנים.

 

 

לא בדיוק מה שהתכוונתי אליו, אבל היי, smile! סבבי 

נכתב על ידי , 17/12/2011 11:20  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

1,263

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לthe cow says moo אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על the cow says moo ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)