להגיד לכם את האמת? אני מעדיפה את יום השואה מאשר את יום הזיכרון.
יש משהו הרבה יותר ריאלי ביום הזיכרון,כי הסיכוי שתכה בנו שואה נוספת,קצת קלוש. תמיד בטקס בבית ספר עומדים ברחבה ענקית כל התלמידים,ותלמידי י'ב מכינים את הטקס,וקוראים רשימה של חיילים שלמדו בבית ספר ונהרגו במקומות שונים.
פעם לא היה לי אכפת מימי זיכרון ואז אנשים שהכרתי התחילו להתגייס וללכת למקומות קרביים,אתה נהיה חייל ורמת הסיכון שלך גוברת.
עכשיו אני כועסת על מי שמפריע בטקס,כל הילדים הקטנים שלא באמת אכפת להם ומדברים בזמן הצפירה.
אולי אני סתם דואגת.