בואו נעזוב לרגע את העובדה שבכלל לא היינו ביחד.
ואת העובדה שאנחנו מכירים פחות משבוע.
ואת זה שיצאנו פעם אחת.
תהליך הפרדה ממנו היה כזה-
*שלב ההבנה שזה צריך להעשות שיט שיט שיט איך אני עושה את זה הוא בטוח שאנחנו ביחד
וזה היה הדייט הכי גרוע שהיה לי אי פעם!
*השלב בו כולם נותנים לך עצות לחיים ורוצים להראות את יכולות המשחק שלהם
"פשוט תגידי לו שאת לסבית זה תמיד עובד" "רוצה להתקשר אליו שאני פה ואז אני יעשה
כאילו אני החבר שלך או משהו?"
*השלב בו את כבר מוכנה נפשית אבל הוא לא עונה טוב אם הוא לא עונה אז אני פשוט יעשה את זה אחר כך!
(שלב זה בדרך כלל מלווה בתחושת הקלה)
*השלב בו הוא חוזר אליך כשאת כבר לא מוכנה נפשית מה עכשיו? אבל... אבל....
*השלב בו את מבינה שאין מה לעשות חוץ מלגמור עם זה הלו? היי מה קורה? תקשיב.... אני לא חושבת שזה יעבוד...
*שלב ההסברה האקס שלי התקשר וזה מסובך ואתה גר רחוק וצבא
*שלב השתיקה המביכה ................................................. אני מצטערת אבל אין לי איך לעשות את זה נעים יותר...............................
*שלב ההבנה שאם את לא תנתקי זה לא יגמר לעולם טוב אז אממ.... אני ידבר איתך.... מתישהו....
*השלב בו את בטוחה שסיימת עם זה המממ טלפון... מי זה יהיה? מה?! מה?! אבל אבל אבל כרגע נפרדתי
ממך למה אתה מתקשר????
*ולבסוף שלב הסינון לא עונה. לא עונה. לא עונה.