אז איך בעצם מתחילים פוסט בבלוג אנונימי?

אף פעם לא ניהלתי אחד כזה.

יש לי בלוג פתוח שקיים קרוב ל-4 שנים,אבל בו איך נגיד,הפוסטים רדודים יותר מפוסטים של פוסטמות בנות 12 שמפנטזות על ביבר.

טוב אז היכרות קצרה~

אני סוזן (שם פיקטיבי),אני לסבית גאה שיצאה לפני כחצי שנה מהארון.

וחזרה אליו,אבל רק בפני ההורים שלה.

אני נורא שאפתנית אבל לא עושה עם זה כלום.

חסרת כשרונות לחלוטין,לא כולם מושלמים.

אני אכזרית.ולא,זה לא לצומי.

כאן אני אגיד את כל מה שצינזרתי.

אחרי שמאבדים הכל והעולם דוהר ואתה לא מספיק אחריו אתה חייב לפתוח את המקלט הזה.

כאן אכתוב על החיים בקהילה הגאה ולמה אני לא תמיד גאה להשתייך אליה.

על האהבות שלי.

על החברות שלי.

דברים שאני כותבת וקוראת.

ועלי(?)

הפוסט הראשון יתייחס לכותרת:מי שלא יצא מהארון.

אז מי מאיתנו לא יצא מהארון?

ולא אני לא מתכוונת להתוודות בנטיותך המיניות בפומבי,

אני מתכוונת לסודות.

כולנו מחזיקים סודות בארון,

ואם נתייחס לסודות כאל חברים שלנו אפשר יהיה להגיד עלינו הומופובים?

לי יש חבר בארון.

אפילו הרבה.

כאן אני באמת אספר לכם על כולכם,כי נמאס לצנזר מידע,כי נמאס להעמיד פנים.

ובעיקר כי זאת תקופה קשה בחיים.

היו לי קשות יותר,אבל אני כבר לא חזקה מספיק בשבל לשמור על החברים האלה שם,בארון.

עדיף שינשמו אוויר עולם

ולא יפגעו.

אז איזה מקלט עדיף יותר מזה הא?

אני נמצאת בקשר,זוגיות.

3 חודשים של קשר עם נ'.

וואו,זו אהבה!

אתם יודעים איך אהבה מרגישה נכון?

אושר.

שאצלי נגמר אחרי החודש הראשון.

כשפעם ראשונה שכבנו

וכשאני אומרת שכבנו אני לא מדברת על שתי בחורות ערומות שמתענגות אחת על השניה,

לא ולא

אני מדברת על זה שאני עשיתי אותה ולא נתתי לה לגעת בי

ובהתחשב בעובדה שהיא הראשונה שלי ואני ה432545 שלה זה קצת הזוי

בכל מקרה אחרי שנ' נתנה לי הכל

לא רציתי יותר כלום

ולאט לאט..האהבה (אם זו באמת הייתה אהבה) דעכה

עד שלפני שבוע

היא מתה.

ואז מצאתי את ג'.היא באה כאילו משום מקום,

עם אבק הפיות והבועות סבון והמשפטים השונונים והשיער הקופצני

היא הגיעה כמו גשם באביב

נעימה,נשית,ענוגה.

ועכשיו אני רוצה שהכל עם נ' יסתיים

בלי כמובן לשכוח שנ' נהייתה החברה הכי טובה שלי והפעם לשחק בלבבות יהיה בלתי נסלח

אם אני רוצה שהלב שלה ישאר נאמן לי

ואני מבטיחה לה שהכל ''יהיה בסדר'' כשאני יודעת שימינו כבנות זוג ספורים.

וג'.היא טובה מדי בשבלי,

אפילו אני יודעת גבולות.

אל תגידו שאני רעה ושאני צריכה לגמור הכל מהר ולהפסיק לפגוע בנ'.

כי אני יודעת לבד.

יותר מדי אנשים אוהבים אותי (כולל ס',החברה הכי טובה לשעבר שזה בכלל הזוי אבל זה לא לכאן) ואני לא יודעת למה.

אתם לא ראיתם אותי במציאות,

רק קראתם פוסט בבלוג.

מי אוהב אותי עכשיו,הא?

זוהי מנגינה עצומה ומרעידת נפש שאני מזדהה איתה יותר מכל דבר בעולם.

עד כאן,

סוזן.