If you knew the man i used to be
Please hold me under the sea
Or scratch my arms till they bleed
Save me
Will you help me to feel?

כל כך הרבה משפטים חסרי משמעות רצים לי בראש,כל כך הרבה לכתוב.

לא הזיתי,הכל אמת

באמת איבדתי את צלם האנושיות.

אני פרא אדם.אני אכזרית,קרה,אסטרטגית עד כדי גיחוך.

לא אכפת לי מנ'.

לא אכפת לי שכואב לה,שאני עושה לה כואב.

היה לי אכפת פעם,כשגם לי היה כואב אבל זה נעלם

אני פשוט רוצה שתפסיק להתקשר

שתפסיק לנסות לחדור לי לחיים,למחשבות

נסיונותיה בזויים ואל יוצלחים

אני אטומה.

אתמול סיימתי את הסיפור עם י',

היא אמנם נחמדה ונראית (יחסית) טוב אך שטחית מדי לטעמי.

והיום יש לי דייט עם ע',

נקווה שהיא תהיה מעט יותר עמוקה ומעניינת,נמאס מבנות מפגרות.

החברה הכי טובה לשעבר לא עונה לאינבוקסים שלי,

אין דבר יותר מרתיח מזה.

יום העצמאות קרב והתחושה שהפעם,לא יהיה לי פה לנשק כשהזיקוקים ינצנצו בשמי עירי,הולכת ומעמיקה.

כל השאיפות

כל החלומות

כל הרצונות

הכל מתפורר לנגד עיני.

אני בקושי בנאדם,אני בקושי משהו.

עד כאן,

סוזן.