ברוח משונה שוב הציניות המרה חודרת לתוכי,

היא מלכלכת את דמי,

או מטהרת אותו.

בזה אני כבר לא בטוחה.

אני מרגישה רעה

מלוכלכת

חוטאת

ואני לא מפחדת להגיד את זה

יותר מרגש מלהתנשק זה לנשום אחד על השני

יותר מרגש מלהתחבק זה להצמד

אני לא באמת צריכה את זה

את האהבה

את המגע

את החום

רק הדמיה אחת קטנה ואני בסדר.

אני יודעת מה קורה אחרי

אני לא צריכה יותר ממך.

אני לא רוצה יותר מרק להסתקל.

רוצה שתיהיה הפסל מאחורי הזכוכית עם שלט''אסור לגעת''.

רוצה שהכל יהיה אסור

אבל לי הכל מותר

אני סוזן ואין לי גבולות.