קיוויתי שנובמבר יהיה טוב כמו שנובמבר אמור להיות.

הכל הולך לעזאזל,

הרכבת דוהרת אל התהום ואין מי שיושיט יד להגה ויסובב אותו.

שלושה נושאים בפי היום

הראשון-אני ובן זוגי חגגנו לפני שבוע חצי שנה (מערכת היחסים הארוכה ביותר שלי).

ובכן,אני במשבר ששת החודשים.

מתגעגעת לחיי הרווקות עד מאוד.

אין הרבה מה לפרט כאן,אני פשוט מקווה שזה יעבור,ושהאהבה והאושר יחזרו,

אם זה לא יקרה-רוב הסיכויים שאשלח יד בחיי.

צחקתי.

השני-שמנתי מאוד ואני מרגישה כמו גוש פחמימות מהלך.

גם כאן אין לי הרבה מה להגיד-אני מרגישה זוועה עם עצמי ורוצה להתאבד.

שוב,צחקתי.

והשלישי הגראנדיוזי הוא- עוד יומיים אהיה בת 17.

להלהלהלהלה יומולדת 17 להלהלההלהלהלה

לא.

אני לא רוצה כלום,רק את ששת הספרים של הארי פוטר (♥) באנגלית,

ו3 ספרים של אופיר טושה גפלה.

ביקשתי הרבה? ביקשתי פאקינג הרבה?!

אני לא חוגגת,אני אפילו לא אהיה בבית,אלא במסע ישראלי.

אני רוצה רק ספרים.

את הסדרה בן זוג ס' הבטיח שיקנה לי,אבל לגבי זה אני לא יודעת.היום\עוד שבועיים אגלה כנראה.

ואת 3 הספרים ביקשתי מ3 חברותי הטובות ביותר לקנות לי.

חשבתי,שאחרי שביזבזתי כ200 ש''ח על כל אחת מהן (מסיבה+מתנה+אוכל) המינימום שיכלו זה לקנות לי 3 ספרים- וזהו.

אז חשבתי.

אתמול נסענו לחיפה ותכננו לקנות לאחת מהן מתנה (יש לה יום הולדת 3 ימים אחרי) והן תכננו לקנות לי את הספרים שרציתי.

עד כאן הכל טוב ויפה,

אז שתי החברות שבאו איתי (זאת שהיינו צריכות לקנות לה את המתנה גרה בחיפה ואמרה שתצתרף מאוחר יותר) חיפשו חנות ספרים איתי לקנות את הספרים,אך למרבה הצער היה רק ספר אחד מה3 בחנות.

והוא עלה מחיר מלא (94 ש''ח).

ממול הייתה מכירה של ספרים עם פאק בדפוס ב20 ש''ח אז הן אמרו לי תבחרי 4 ספרים ונקנה לך.

תודה רבה זונות.

בלית ברירה בחרתי 4 ספרים שבכלל לא רציתי מלחתחילה והן שילמו כל אחת 40 ש''ח וכך נפתרו מהחוב.

(לכולן,שוב,היה פאק בדפוס,חתיכת פאק.)

לאחר מכן הלכנו לקנות לשלישית מתנה וכל אחת שילמה עליה 60 ש''ח,והיא אפילו לא הייתה קרובה אליהן.

(בסוף היא נשארה בבית ובכלל לא קנתה לי כלום למרות שהיינו חברות הכי טובות מכיתה ה' והמתנה שקנינו לה הייתה ביוזמתי וזו הייתה חתיכת מתנה).

כשבאנו לנסוע לאותה חברה,שכאמור לא הגיעה בסוף,ראיתי דוכן תכשיטים מתוק.

ניגשתי אליו והתחלתי לפשפש במציאות המדהימות שעלוה בין 20 ל40 ש''ח כולה. קיוויתי בסתר ליבי שהן יתעוררו ויגידו:''סוזי,תגידי מה את אוהבת ונקנה לך 2 פריטים להשלים את המתנה.)

אז קיוויתי.

אני כל כך עצבנית שאני לא מסוגלת להכיל בתוכי את הכעס.אני מרגישה כאילו אני אתפוצץ אם אני אנסה.

לאף אחד לא באמת אכפת.

לאף אחד.

לא.

אכפת.

רציתי לחגוג בסושי,סתם לשבת עם כמה בנות.אבל חברה אחרת חוגגת באותו יותר וויתרתי על היום הולדת שלי והן אפילו לא ניסו איך שהו..להתעקש שאחגוג.

אני לא רוצה להשמע כמו קדושה מעונה אבל זה לא מגיע לי,לא אחרי כל מה שעשיתי למענן.

סתם כי אמה ווטסון מהממת ביופייה. 

סוזן.