העמק הגדול

אמנם יש לי דברים במישור האישי לעדכן, אבל הפעם מתחשק לי לדבר על משהו אחר.

לפני כמה ימים התחלתי לעקוב אחרי הבלוג של סוקרטס א.ב. מי שלא יודע סוקרטס הוא פדופיל שכותב בבלוגו על סיפורו והתמודדותו. למעוניינים, הקטע הראשון מהבלוג.

הקריאה בבלוג גרמה לי לחשוב על המחלוקת שיש לי לגבי פדופילים.

מצד אחד, פדופיליה זה בעצם עניין של משיכה, ואני יכולה להגיד, בתור מישהי שמאד אוהבת נשים, שמשיכה זה לא משהו שאפשר להפסיק אותו. אתה נולד איתה, ואתה לא כל כך יכול להתווכח איתה. אנשים שמתכחשים למשיכה שעימה הם נולדים סופם לחיות חיים מאד עצובים ומתסכלים, והרבה לא מסוגלים להתמודד עם דרך החיים הזו. להענות למשיכה שלך, לדעתי, זה ברוב המקרים פשוט בלתי נמנע.

מצד שני, פדופיליה זה פשוט לא בסדר, מהרבה מאד סיבות, שכולן מסתכמות במילה אחת-ילדים. התודעה והגוף שלהם עדיין לא מספיק מפותחים בשביל להתמודד עם אהבה, עם מין. הם לא מסוגלים להבין, לפעמים, מתי משהו טוב להם, ומתי הוא רע. הם לא יכולים לשער מה יהיו התוצאות וההשלכות של מעשיהים. זה נשמע כאילו אני מדברת על ילדים מאד קטנים, אבל הדברים הללו תקפים, במובן מסוים, גם לילדים בגיל 12-13, וכן יכול להיות גם 14.

עכשיו, תארו לעצמכם שבא איזשהו מבוגר, שילדים רגילים לבוגרים כגורם מכווין, כמצפון שמלמד אותם דברים על החיים, ואומר. ועושה. ילד לא ידע איך להתמודד עם זה. לרוב הוא לא יבין שזה לא טוב לו. הוא לא יבין שצריך להתנגד, וגם אם הוא כן יבין, הוא לא יוכל להתנגד לו. הוא לא ידע איך.

מהסיבות הללו, אני לא יודעת מה לחשוב על פדופילים. לא על התופעה, אלא על האנשים שמאחוריה. כמובן שזה לא בסדר, אבל איך הם יכולים לשלוט בעצמם? ביצר המולד שלהם? זה כמו לומר להומו לאהוב נשים. רוב הקוראים פה יודעים שזה פשוט לא הגיוני לבקש דבר כזה. אז מה אמור הפדופיל לעשות?

יש אנשים שכועסים על פדופילים. אני לא יכולה לומר שאני לא כועסת, אבל בכנות, אני יותר מרחמת עליהם. במיוחד על אנשים כמו סוקרטס, שמנסה להיאבק במי שהוא כי הוא מבין שזה לא בסדר, שזה לא נכון, כי הוא אדם טוב. באמת.

אין פתרון לפדופיליה, כמו שאין פיתרון להרבה סטיות מיניות אחרות, וזה נורא לחשוב שאדם צריך לחיות עם האבן הזו עליו לכל חייו. לצערי, הפיתרון הכי טוב אולי שיש כרגע הוא סירוס, מהסוג שמדכא חשק מיני. אכזרי, כן, אבל אין פיתרון טוב יותר. אם אדם משוכנע שהוא פדופיל, ושאין סיכוי שיוכל להיות במערכת יחסים תקינה עם אדם מבוגר יותר, אז אולי זה מה שהוא צריך לעשות. גם למען רווחת הכלל, אך גם בשביל להקל על חייו.

סליחה שאני לא כותבת הרבה. כמו שאמרתי, אני לא רגילה עדיין לכתיבה בבלוג. אני אשתדל יותר, למרות שהיה עוזר אם היו לי יותר עוקבים... כרגע אני מרגישה כאילו זה יותר יומן אישי מבלוג ><'' אני כנראה צריכה לכתוב דברים מעניינים יותר... אני אשקול את זה.