its too late to apologize

פשוט לפרוק הכל ברגע האמת. לפרוק את העצבים. להוציא את כל מה שיש לי.

בא לי שק איגרוף ולחבוט בו כל כך חזק ולדמיין שאתה שם! 

למה החיים כאלה מסובכים? מה עשיתי שמגיע לי? אני פשוט לא יכולה יותר!

אני אפילו לא יכולה לפרוק ולכתוב הכל! המצב כל כך מסובך שהגיע לרמות שאי אפשר אפילו לתאר אותו,

לספר אותו למישהו. לכל אחד. לא משנה מי זה יהיה. אף אחד לא יבין אותי. בחיים לא אמצע אדם כזה.

פשוט בא לי להסתגר בתוך עצמי, לבד בעולם טוב יותר.  בתוך עולם ורוד. חבל שאין כזה באמת.

עוד חמישה ימים יומולדת. ממש כיף. בשבוע של היומולדת הכל לא הולך לי טוב. ובא לי למות. אוף.

אני לא יכולה יותר. אני פשוט מפלצת אוקיי? זה מה שחושבים עליי נכון? אני לא מספיק טובה,

אני לא מספיק יפה, לא מספיק מוכשרת. אפילו לא נערה רגילה. אני שונה וטוב לי כך, חבל שאחרים

לא רואים את זה. אינעל העולם. 

- האנונימית -