אהבה.. יכולה להוציא אנשים מגדרם, ולריב עם חבריהם.
אהבה.. כל כך אכזרית, בגללה אנשים נפגעים, בוכים, מאוכזבים,
בדיכאון.. אהבה..
אני מקנאה באנשים שהאהבה מסתדרת להם..
שמי שהם אוהבים אוהב אותם.. ,
למה אצלי זה לא ככה?
למה אצלי זה חייב להיות אחרת?
למה אני לא מסוג האנשים שואהבת מישהו והוא לא מתייחס,
למה אצלי האהבה לא מסתדרת,
למה אצלי זה שונה?
למה אצלי זה חייב להיות אחרת? פשוט למה?
כן תמיד אומרים לי.. גודל הציפייה כגודל האכזבה..
אבל.. אם אין לך רגשות כלפייה.. אל תגרום לה לחשוב ולהרגיש שיש.
אוף התאהבתי קשות. ומי שאני אוהבת לא מתייחס,
ואין לי מושג מה לעשות. מה לעשות ?
עוד שלושה ימים יומולדת. המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש,
היא שתהיה כאן לצידי. שתהיה כאן איתי. ביחד. רק שנינו.