תמיד הייתי אחת מהבנות האלה שמתגאות בזה שהמחזור שלהן - פשוט לא משפיע עליהן.
ולאחרונה הבנתי שאין דבר כזה, לצערי.
אז לפני שאתם שומעים את הסיפור על ההתגלות המרעישה שלי, אתם צריכים קצת רקע:
אני יושבת בכיתה ליד ילד שתכלס הוא נורא חמוד, אבל הוא רגיש כזה ולפעמים קצת אידיוט.
אבל הוא תמיד מחפש להבין אותי, לקלוט מה עובר עליי...
בכל מקרה, לפני בערך שבועיים הגעתי לכיתה והייתי פשוט במשבר (סיפור ארוך, זה היה כי החבר האידיוט של אמא שלי עצבן אותי. זה קורה יותר מידי פעמים לאחרונה. לא פייר. לא פייר)
וא' שיושב לידי כמובן שם לב וישר החליט שאני במחזור.
אז בנימוס הסברתי לו שהמחזור לא משפיע עליי וכו' וכו'. נורא התגאתי בזה.
והוא האמין לי. טיפש.
וזה נכון, זה לא שאני עצבנית יותר במחזור. אני עצבנית תמיד תמיד בכל מקרה.
אבל שלשום קיבלתי ופשוט הייתי מאושרת בבוקר.
עבר עליי בוקר טוב והייתי מאושרת בכל רמה.
קמתי וחיבקתי אנשים בניגוד לרצונם. הקשבתי לחפירות של החברה הכי טובה בשמחה.
ואז מישהו אחד הוריד לי גשם על התהלוכה (אחח שונאת ביטויים) ויצאתי עליו בלי לשים לב.
ובחמש שניות הבנתי שמה שקורה לי תמיד, שאני עוברת ממצב של אושר עילאי לזעם טוטאלי, פשוט קורה יותר מהר כשאני במחזור.
כינוי:
ילדה וחצי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
