We Are All Gonna Die Eventually

אני חייבת להפסיק לשקר לעצמי, שאני בסדר כשאתה לא כאן. אבל אני לא

ואני לא מאוהבת בך- אני אף פעם לא הייתי. הרי איך ילדה בת 13 יכולה באמת להיות מאוהבת במישהו? 

אתה פשוט, באמת, החבר הכי טוב שלי. שאי פעם היה לי. 

איך ש- 

היית היחיד שהתייצב בביתי אחרי כשאני נחה מניתוח

כמעט נשאת אותי על הידיים לחדר המורים כשכל הבטן שלי מלאה דם אחרי הנפילה בבית הספר

באתי לבית ספר ביום הולדתי, ובמקומי מחכים לי שני דיסקים מלאים בשיריי האהובים שהכנת

אתה היית היחיד, היחיד- שאליו אף פעם לא העמדתי פנים או שיקרתי- כי לא הייתי צריכה 

ואז כשהאלים בשמיים החליטו להתאכזר אליי- לקחו אותך ממני- למכבים הנודעת לשימצה. 

כמה שנאתי באותו רגע את הבית הקטן שגרת בו עד אז, שאילץ את ההורים שלך לעבור לבית גדול. 

אבל בסך הכול, הכול לטובה, לא? כי עכשיו, כשאנחנו נפגשים פעם בחודשיים, אני יודעת להנות מכל שנייה שאני איתך. 

 לפני שנה וחצי בארוחת הערב שהכנו- אני ואתה ועוד כמה.  זה היה כל כך כיף והיום כל כך חד פעמי...