לפני כמה חודשים בשיעור הבעה רגיל ומשעמם ,נפלה עלינו המורה [או כפי שאני קוראת לה "פילפלת"]
והביאה לי דף עם כל מיני משימות לכתיבת חיבורים\שירים\סיפורים וכו' וכל זה על פי השירים של לאה גולדברג .
המשימות היו מחולקות ל: הורים וילדים,אהבה,נוער ועוד משהו...
אז כמובן, שאני הלכתי לנושא הכי קרוב אליי- הורים וילדים.
אז למי שלא יודע , אימא שלי הולידה אותי , התגרשה ,התחתנה שוב [עם מי שנקרא מפלצת] ,והולידה עוד 2 ילדים.
בהתחלה קצת היססתי, לא הייתי בטוחה שאני יכולה להיפתח ולחשוף את כל העבר שלי ,את כל הרגשות שלי אל דף אחד .
במיוחד שאני יודעת שהמורה תקרא אותו ותעביר את זה הלאה לתחרות.
אבל אחרי התלבטויות קשות החלטתי לכתוב את מה שעולה לי , ובלי שום מעצורים.
אז אחרי טיפה דמעות הרבה התרגשות וכתיבה ללא מעצורים הרגשתי משוחררת, הרגשתי נפלא,
אף פע לא הרגשתי ככה . באותו רגע ידעתי שמה שכתבתי הוא חיובי ,לא משנה את מי אני מעצבנת בדרך ,
העיקר בשבילי הייתי התחושה הזאת . התחושה שבה אני לא קשורה באזיקים לאף אחד,
אין יותר סודות ,אין מעצורים ואני נפתחת אל הסביבה ומגלה לה את עולמי.
אז למרבה ההפתעה, [לא ציפיתי שזה באמת יקרה..] , אני ועוד 15 תלמידים מהשיכבה [מתוך 340] נבחרנו לפרוייקט.
מאותו רגע התחילו לי חששות, שכתבתי את זה לא ציפיתי להיבחר וידעתי שמקסימום תבוא אליי המורה ותגיד לי כל הכבוד או משהו..
אז מה שעשו זה שלקחו את כל החיבורים\שירים\סיפורים וחיברו אותם לחוברת תחת הכותרת
"לאה גולדברג והשפעותיה על א"י" או איזה משהו פלצני שכזה (:
וביום שלישי הקרוב ,הם עושים מזה ערב שלם ומבקשים מכמה אנשים שהכתיבה שלהם הייתה ממש מרגשת להקריא את זה בערב,
ומבינהם גם אני .
בהתחלה לא הייתי בטוחה שאני רוצה להקריא את מה שכתבתי, הרגשתי שזה אישי אבל לא רציתי לוותר לעצמי עוד הפעם,
לא עוד פעם שבה אני מתחבאת בצללים , עכשיו אני המרכז,אני החשובה והגיע הזמן לכך!
אז השתקתי את הקולות הפנימיים והקראתי את זה מול המורה שהייתה אחראית על זה ומול הרכזת [רותוש אהבת חיי !]
והם כל כך התרגשו, וגם כל שאר התלמידים שהיו בחדר, יכולתי לראות שנגעתי בכולם, שבאמת יש לי כישרון בזה.
העניין שהכי מפריע לי הוא שהם רוצים שלערב הזה יגיעו ההורים + עוד כל מי שנרצה להזמין
[הם ממש נואשים לגלות עוד אנשים מתורבתים בארצנו], ואני למרות שכתבתי רק דברים חיוביים על אימא שלי ,
וקצת רמזתי את זה שאני שונאת את מפלצת . אני לא בטוחה אם להזמין את אימא שלי או לא.
אני יודעת שמצד אחד היא תהיה מאוד גאה בי ובהישג שלי אבל מצד שני ,
אימא שלי היא אישה מאוד פרטית, היא שמה מסכות ,חומות ואף פעם לא חושפת את עצמה ואת העולם שלה לסביבה.
ואני לא רוצה שהיא תרגיש שאני מביכה אותה..
בחיבור כתבתי רק דברי הערצה לאימא שלי , על כמה שאני גאה בה,
שהיא הצליחה לפרנס אותי גם במקרים הכי קשיים אף פעם לא ידעתי מחסור .
החלטתי שמה שאני יעשה זה פשוט בינתיים אני יזמין את אורי [מי שלא יודע - החבר הכי טוב שלי ]
ואם אני יחליט שאני ירצה אותה שם בקהל אני יודיע לה .גם אם זה יהיה שעה וחצי לפניי. העיקר שאני יעשה מה שטוב לי.
ובנוגע לשיר : זה השיר שאני פשוט הרגשתי כאילו היא כותבת עלי ועל ההורים שלי !
קלי קלארקסון היא ממש מוכשרת ולפי המילים המדהימות של השיר :
Because of you I never stray too far from the sidewalk Because of you I learned to play on the safe side So I don't get hurt Because of you I find it hard to trust Not only me, but everyone around me Because of you, I am afraid
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Purple Heart