אחרי שאתמול הייתי בהצגה שדיברה בעיקר על היהדות ועל הכללים שלה , [וכמובן שאם הייתי יודעת את זה לא הייתי הולכת אליה , ] והשתעממתי במשך שעתיים , החלטתי להכיר לכם גם את האמונות - או האי אמונה שלי .
אז מזה אתאיזם ?
הגדרה :אתאיזם היא השקפת עולם אשר אינה כוללת אמונה באל או אלים.המונח אתאיזם (atheism) נוצר מהקידומת היוונית 'א-', שפירושה "ללא" או "אַל"; ומהמילה (שמקורה ביוונית) "תאיזם" – שפירושה "אמונה באלוהות". לכן המשמעות המילולית של המונח היא: "ללא אמונה באלוהות".
אז אחרי שגנבנו את ההגדרה מויקיפדיה, אני יספר לכם איך בעצם הגעתי למסקנה שזאת אני וכל הסיפור מאחורי ההבנה.
מאז שהייתי קטנה, היה לי קשה להבין את הרעיון הזה שיש מישהו מעלי, לא שאני מתנשאת , אלא פשוט בתוכי חשבתי שרק אני שולטת בעצמי ולא יכולתי לקבל את העובדה שאני שייכת למישהו /משהו ושיש מלא חוקים שאני צריכה לעשות .
לא שאני באה ממשפחה דתית, אבל סבא וסבתא שלי ,שהם אנשים שאני מאוד אוהבת , הם אנשים מאוד דתיים ואחרי שגדלתי אצלהם , והם חינכו אותי והכירו לי את כל מה שאימא שלי לא הכירה לי מהדת , לא ידעתי שקיימת האפשרות הזו שלא להאמין . הם לימדו אותי שככה זה וכמובן שהטיפו לי כנגד ערבים ועוד כל מיני שטויות.
ולאט לאט התחלתי להתחבר ולהתעניין בסיפורים - לא שחזרתי בתשובה או משהו.. בבית תמיד חייתי כחילונית. אבל מצאתי משהו נורא קסום ומעניין בסיפורים , הייתי מקשיבה לסבא שלי שעות ושומעת ממנו על הכל . ושכבר התחלנו ללמוד תנך ישר התחברתי וגיליתי התעניינות .
עם השנים ועם כל החרא שעברתי בחיי , ציפיתי או יותר נכון חשבתי, שאם באמת יש אלוהים ולפי כל הסיפורים האלה שהוא עזר לכל מי שצריך חשבתי שמתישהו תגיע גם העזרה בשבילי . אז אחרי שחיכיתי וסבלתי וסבלתי , ואין גבול לתאר כמה שסבלתי . הגעתי למסקנה שאין לי שום דבר שיעזור לי לצאת מחיי הרעים חוץ ממני. התחלתי כבר לא לשים #$! על שום דבר שהיה קשור ביהדות ומיום ליום הרגשתי יותר מרוחקת ממנה .כדי לא לשבור לסבא וסבתא שלי את הלב , החלטתי לא לספר להם, ואני עדיין באה אליהם פעמיים בחודש לשישי-שבת ואני יושבת איתם בקידוש ועושה את הכל .. אבל בתוכי אני רוצה רק לצעוק ולהקיא . רוב החברים שלי יודעים את זה עלי . אני לא מסתירה את זה , אני לי שום בושה , ההפך אני גאה , גאה שאני חלק מאותם "חכמים" שגילו את האמת מאחורי הסיפור והשקר. ולפניי היו עוד אנשים שהחברה מאוד מעריכה ומכבדת כמו : זיגמונד פרוייד ,קרל מרקס,מאקס ובר, ועוד..
אז איך נראים החיים שלי עכשיו ?
האמת שהם לא השתנו בהרבה,אני עדיין אותה דניאלי , רק שעכשיו אני לא שמה על כלום , ואני יודעת בדיוק מי אני ומה אני רוצה.
בגלל שאני עדיין גרה בבית , שבו גרים חילונים אבל מסורתיים בשקל - או כמו שאני אוהבת לקרוא להם : ממציאי היהדות החדשה, אז יש עדיין כמה דברים שאני עושה וגם הם זה רק מתוך הרגל : כמו לחגוג חגים מסויימים [חוץ מיום כיפור וכל צום שיש , כי אני לא מאמינה בלהרעיב את עצמך נקודה !]
לצערי הרב, אני עדיין לומדת תנ"ך ועוד עם מורה דתי אז בכלל ליד כל הכתבה שלו רשום לי בצד במחברת "חרטה !!" "תוכיח שזה קיים !!!" "אין דבר כזה !!" חחח אבל השנה אני סוף סוף מסיימת עם תנך . וזהו בעיקרון , אין מלא השפעה על החיים שלי .
זה רק שיחרר ממני המון מתח , ושגיליתי שאני לא היחידה שמרגישה ככה , ושזה באמת קיים ואמיתי ושכבר התחילו לחשוב על זה לפני מאות ואלפי שנים. הרגשתי חום וסוף סוף שייכות .
אז זה הסיפור שלי 
, תרגישו חופשי להגיב , גם אם זה ביקורת רעה/טובה , אני יודעת שהנושא בעל המון מחלוקות אבל בוא נשמור על תרבות דיון 
LOVE,
DANIELLE♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Purple Heart