אז אולי הצלחתי "לעבוד" על כולם שהכל בסדר איתי..
מה לעשות?!
ככה התרגלתי!
כל החיים שמתי מסכות!
ידעתי שכביסה מלוכלכת לא מוציאים החוצה
לא מספרים ,לא משתפים
לא אומרים שומדבר ,
יוצאים מאיפה שאני לא נמצאת,
מנגבים את הדמעות, ומעלים חיוך
לא משקרת את עצמי ,
אבל זאת המגננה שלי מהעולם הזה
כי אם ידעו שרע לי,
ידעו כמה חרא אני מרגישה
כמה שבודד לי ועצוב ומדכא
ישר יקפצו על זה
מה לעשות , למדתי שהאנשים בעולם הזה הם ברובם רעים
אז לא , אני לא יבכה על כמה שרע לי !
אני יסבול בשקט
ויבכה בלילה
ויבכה במקלחת
העיקר שלא יראו אותי בוכה
לא סובלת את זה , אני יסבול ויתסום
אבל שאני יהיה לבד אני יבכה
בכי מעיד על חולשה,
רגשות זה חולשה
צריך להיות חזקה בשביל להתמודד עם החיים האלה
ועם כל החרא שאני עוברת בהם
אז יש לי את המסיכות שלי
ככה אני מגנה על עצמי
וכן , זאת לא הדרך, אני יודעת!
אבל לזה התרגלתי
התרגלתי לזה שאני "משקרת" לעצמי ולאחרים שהחיים יפים
ואולי מתישהו אני באמת יוכל להאמין לעצמי
ולהגיד וואלה, נכון , אני צודקת , החיים יפים!
אבל עד אז..
אני ישאר עם השקרים שלי
ויתחבא מהרגשות שאני באמת מרגישה בפנים ,
ויעלה את השימחה,האהבה,האושר והחיוך וגם אם לא כולם הכי אמיתיים ,
הם המסיכות שלי, וככה אני מצליחה לעבור עוד יום בגיהינום הזה שנקרא אני והחיים שלי ...
LOVE,
DANIELLE♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Purple Heart