אז אחרי שהחלטתי להתקשר אליו ,לסבא שאני לא מכירה .
התחלתי לחשוב מה אני יגיד ?
אני לא יכולה להגיד לו - היי אני הנכדה שלך ! ובום לגרום לו להתקף לב
אז חשבתי וחשבתי ושלא עלה לי כבר משהו הגיוני פשוט זרמתי בספונטניות..
התקשרתי , וענתה לי אישתו החדשה ,ששאלה מי אני וכשאמרתי שאני דניאל ושאני הנכדה שלו התגובה שקיבלתי הייתה כל כך חמה ואוהבת וישר היא הביאה לי לדבר איתו !!
מסתבר שלפני 6 שנים הוא עבר תאונה ומאז הוא מרותק למיטה /לכיסא גלגלים
מה שבעצם גורם לי עוד יותר להתחרט שרציתי להכיר אותו רק עכשיו .
שדיברתי איתו זה היה כל כך סוריאליסטי הוא דיבר בשפה ראותה ונשמע מבוגר אינטליגנטי כאילו הוא היה פרופסור באוניברסיטה.
הוא שאל אותי איך הגעתי אליו ,ושסיפרתי לו שמצאתי באינטרנט הוא התפלא אבל אמר שהוא שמח שהתקשרתי.
הוא סיפר לי שמאז שההורים שלי התגרשו (לפני טריליון שנה) הוא ניסה להיפגש איתי 3 פעמים אבל בהתחלה אבא שלי התנגד (כרגיל הזבל הזה הורס את חיי) ואז אימא שלי לא הסכימה כי היא פחדה שאם היא תסכים אבא שלי יגלה ויעשה לה את המוות על זה .
מצד אחד זה כל כך שימח לדעת שהוא כן מעוניין להכיר אותי ושגם אישתו לא שונאת אותי (לא שיש לה סיבה אני בנאדם מהמם
)
ובמיוחד שימח אותי לדעת שהוא רצה וניסה בעבר ליצור איתי קשר .
דיברנו בטלפון בערך 40 דקות הוא שאל אותי איפה אנחנו גרים ומה אימא אומרת על הרצון הזה שלי לפגוש אותו .
לא רציתי להגיד לו את האמת ,ובעיקרון לא ממש שיקרתי אבל ששאלתי את אימא על הנושא היא ענתה לי כרגיל -״אויש דניאל תעזבי אותי עם השטויות שלך אין לי זמן עכשיו !״ .
אז זה לא שהיא אמרה לא ,נכון ?
אז מה שקבענו זה שאני יבוא אליהם בשלישי אחרי שאני באה לבקר את סבא וסבתא (מצד אימא ) .
האמת אני ממש מודאגת מאיך שיהיה המפגש הזה .
כרגיל אני תמיד חייבת לקטלג דברים , ואני לא מסוגלת לקרוא לו סבא אז אני קוראת לו גלעד .
ולאישתו אני בחיים לא יהיה מסוגלת לקרוא סבתא .
כרגיל אני קבועה ומקובעת ...
אני מפחדת שהפסדתי יותר מידי ב17 שנה האלה שלא הכרתי אותו , ובעיקר מפחדת שהוא לא יאהב את מי שאני אחרי כל ה17 שנה האלה שהוא לא הכיר אותי..
עד המפגש בשלישי נקווה לטוב ..