תרשו לי להציג לכם את החיים שלי בתור תלמידת י״ב בתיכון דה שליט ברחובות .
למרות הלחץ הענק שיש עלי להספיק בגרויות של חורף , להגיש 5 עבודות גמר (עבודות שהם בגרות) ב5 מקצועות שונים ,למרות העובדה שיש ימים שאני בבצפר מהבוקר ועד הערב למרות הכל הייתי מוכנה להתמודד עם זה אם התנאים שהיו לי בתור תלמידה היו נורמטיביים ..
התיכון שאני לומדת בו עוד מעט חוגג 80! כן ! גם הביניינים !
וככה הכל נראה ! הכל שבור ,ישן ,חסר תקציב ,מוזנח ופשוט מזעזע . אם זה ״קולרים״ שהם בעצם מזרקות מאבן ועם ירוקת וריקבון ,אז ככה שאפילו אחרי שיעור ספורט אין לנו איך לשתות ! ואם זה ביניינים במצב נוראי שבעיקרון הם לא בטוחים לנו אבל כמו תמיד אין כסף לשפץ ! ואם זה מזגנים בגיל של סבתא שלי שלא עובדים ,או אם זה תיקרה שנופלת ,אולם ספורט לא בטוח ,והאמת יש עוד מיליון דוגמאות !!
אבל אני ושאר התלמידים הצלחנו ״לשרוד ״את כל זה במשך 6 שנים עד שהגיע הקש ששבר את גב הגמל !
אני במגמת אומנות שבמסגרת שלה מתחלקת לעיוני ולמעשי , הסדנה שלי של המעשי נקראת מולטימדיה, הסדנא הזאת קיימת כבר 15 שנה , שבהתחלה שלה התלמידים היו מדפיסים בשחור לבן וצובעים עם טושים כדי שיהיה צבעוני וכן ,ככה הם ניגשו לבגרות !! אבל מאז הטכנולוגיה התפתחה ויותר אין דיסקטים אלא יש דיסק און קי ,ויש פוטושופ ומחשבים נורמליים ...אז זהו , שבדה שליט אין דבר כזה !
הכיתת מולטימדיה שלנו היא כיתת מחשבים עם בערך 20 מחשבים שקורסים ולא מתפקדים ! ואם הם מתישהו עובדים אנחנו לא יכולים לעבוד עליהם כי הפוטושופ קורס ובלי פוטושופ אנחנו לא יכולים לעבוד , אז הם הכריחו אותנו שנה שעברה להתקין פוטושופ בבית ושנעשה חצי עבודה מהבית , וזה היה ממש לא קל אבל הסתדרנו כי היו בערך 10 מחשבים שעבדו בכיתה ..וככה עבדנו במשך שנה שלמה , ולאט לאט בנינו תיק עבודות ואפילו עשינו תערוכה בשם ״השואה והתקומה״ , כן , כמובן שאת כל העבודה עשינו בבית ..אבל לא התלוננו כי הבטיחו לנו -״כשתגיעו לי״ב יהיה לכם הכל את כל הציוד הדרוש כדי לגשת לבגרות על ציון 100״! ובאמת שכולנו כיתה של מוכשרים ובאמת שלכולם מגיע 100! אבל הפלא ופלא כשהגענו לשיעור הראשון בתחילת השנה , גילינו שהמצב אפילו החמיר ! כל המחשבים לא עובדים ! אין פוטושופ! אין מצלמה איכותית לעבוד איתה! אין מדפסת! אין מקרן! אין אפילו דיו למדפסת המקולקלת שהייתה ! כלום ! הכל היה חרא ! עבדו עלינו !! הבטיחו לנו תנאים טובים לבגרות כמו שהיו לבוגרי המגמה והסדנה שהיו לפנינו ! אבל הבטחות בצד ומעשים בצד , ושוב אנחנו נאלצנו לקחת עלינו את העול ולהשקיע שעות על גבי שעות של עבודה מסורבלת בבית על חשבון הזמן שלנו ועדיין עמדנו בזמנים ! והגענו לתוצאות לא פחות טובות אבל עם היד על הלב ,באמת שהיה לנו קשה יותר ויותר עם כל עבודה ועבודה . אגב ציינתי שכל עבודה שעשינו החל משנה שעברה הודפסה על חשבונינו ?! ושכל החומרים האחרים גם הם היו על חשבונינו ?! אה כן , כל העבודה שהשקענו בשנה וחצי האחרונות הייתה על החשבון של הכסף הפרטי שלנו ושל ההורים שלנו ! אז תשאלו על למה שילמנו לבצפר ?! על כלום ! ועל מה שילמנו למגמה ? במקום להשקיע במגמה המורות שלנו העדיפו לקחת אותנו למוזיאונים כדי שלא נרגיש שונים משום מגמה אחרת ! ובאמת רק בזכותם יצא לנו להיות כמה פעמים במוזיאון לאומנות בתל אביב , במוזיאון ישראל בירושלים , ובסיור כנסיות בירושלים ! הם לקחו את המעט כסף שיכולנו להביא להם וניצלו אותו כדי שאנחנו נרגיש הרגשה של מגמה לא פחות טובה משאר המגמות בבצפר ! ובאמת שמגיע להם , ובמיוחד לתהילה ,המורה של העיוני את כל הכבוד שמגיע להם ! הם כבר שנים סובלות מהחוסר תקציב וחוסר אכפתיות של ההנהלה כלפי המגמה אבל הם שותקות כדי לשמור על מקום העבודה שלהם .
אבל , היום כשתהילה, סיפרה לנו שאין לה מושג איך תראה הבגרות של מולטימדיה ושל שאר תלמידי המגמה , כי היא מאוד דואגת שבגלל החוסר תנאים של הבצפר הבגרות שלנו תהיה נמוכה מאוד ואפילו יש סיכוי שניכשל ! ואז היא הוסיפה , שהיא דיברה עם המנהל החדש של הקיריה (הבצפר שלנו מורכב משתי חטיבות ותיכון לכל אחד מהם יש מנהל ומעל כולם נמצא מנהל הקיריה) ושהוא אומר שהוא הולך לסגור את מדמנת מולטימדיה . אנחנו פשוט התחרפנו ! ולא כי זה ישפיע עלינו , אנחנו עוד נקבל את המאבק של לגשת לבגרות בתנאי שטח !! אבל למה זה מגיע לתלמידים האחרים ??! אנחנו סבלנו ושתקנו להכל,שתקנו שלקחו לנו את התנאים הבסיסים כדי ללמוד נורמלי , שלקחו לנו את האפשרות ללמוד בבצפר נורמלי , אבל לנו נימאס !!!!! ואנחנו לא שותקים יותר ! אנחנו לא ניתן לו לסגור את המגמה כי בעיניו היא לא נראת חשובה !!! יום יבוא והוא יחליט לסגור את מגמת מוזיקה ואפילו בכלל את כל מגמת אומנות !!! ואנחנו נישאר בצפר עם מקצועות מדעיים ולא מקצועות רוחניים שהם לגוף ולנפש ! אף פעם לא ידעתי איך מרגיש להאבק בשביל משהו שאתה מאמין בו ,אבל עכשיו אני מרגישה , וגם אם המאבק שלנו לא יובילו לתנאים יותר טובים בשבילנו , העיקר שלתלמידים שאחרינו זה יועיל ויתרום להמשך הסדנה ,והמגמה של אומנות .
וזהו , רק רציתי לשתף אותכם (;
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Purple Heart