Purple tear

כבר כמעט שבועיים שלא ביקרתי פה ,

וזה לא שאין לי זמן או מה לכתוב ,

ההפך, 

יש מלא!

החל מהמצעד שביקרתי , ועד ההכנות לנשף ותמונות מהאפטר והמצעד ומהים ועם החבר הישן-חדש , ובחשיפת מצבה של סבתא שהייתה היום..

פשוט לאט לאט מרגיש לי שאין לי בשביל מה ..

המקום הזה היה הפסיכולוג-עובדת סוציאלית שלי ...

המקום שיכולתי לשתף אפילו אחרי שאיבדתי אמון בבני אדם ...

ועכשיו ?

הכל הכל בבטן !

שום דבר לא יוצא יותר !

למה ?

כי יש לחיים שלי נטייה להיות חרא ברגע שאני מתחילה להתלהב ממשהו !

וזה לא אמונה טפלה או עין הרע או בולשיט כזה או אחר...

פשוט מכירה את עצמי ואת הדרך שבה החיים שלי הולכים ..

דבר אחר אני יגיד ,

אני לא עוזבת את המקום הזה . 

אני פשוט מפחדת להרוס לעצמי את הטיפת טוב הזה שכבר סוף סוף קורה לי...