ושוב אותן מחשבות על הטוב על הרע ועל הלא נורא
ומה היה קורה אם..ומה יהיה בעתיד ואיך ממשיכים מכאן?
כי זה קל להמשיך את החיים כמו שהם ,לתת לדברים לקרות ולהניח להם להסתדר כפי שהם.
לתת לדברים לשקוע עמוק עמוק בתוכך ולהשכיח את הדברים הרעים.
רק שכמו כל דבר בחיים זה נערם ונערם עד שאת נחנקת מעצמך וכל מה שאת רוצה זה רק להתקלף ולצמוח מחדש.
וכמה שתבכי וכמה שתנסי זה שם וזה תמיד יישאר.
אז בינתיים נחזור לשגרה המקובעת נראה "שני גברים וחצי" או "איש משפחה" ולמשך 25 דקות תיהי שקועה בתוך עצמך מרוקנת ותצחקי קצת.הפסקה.
אבל המחוגים מתקדמים והימים עוברים גם אם הדברים טיפה נשכחים לעולם לא תוכלי להרפות.
וגם הגשם החזק לא הצליח לחלחל פנימה ולשטוף את הלכלוך למרות הציפיות הגדולות וההמתנה המרובה..
אז צריך להיות אמיתית וכנה עם עצמך ורק ככה תוכלי להתחזק.
אז בינתיים מה שנשאר זה לחיות את ההווה לחשוב על העתיד ולהתענג על העבר.