פוטרט

עברו כשבועיים וחצי מהפרידה, אולי לכם זה נראה מעט זמן - אבל לי...

אני חושבת שכבר קצת יותר מעשור הכי הרבה שהייתי לבד היה חודש,
ואחריו ישר הייתי בזרועותיו המחבקות של בן זוג יום וליל.

אני לא אוהבת את הבדידות הזו,

הלבד אני מסתדרת איתו אבל החוסר במישהו לחלוק עימו לשתף אפילו בדבר הקטן ביותר כמו חיוך.

אומרים לי שבשביל זה יש חברים, תודה לאל יש לי המון אנשים אוהבים ומדהימים סביבי,

אבל שיסלחו לי -  לשתף בן זוג עם חיוך זה שונה.

אתמול והיום היו לי יומיים מדהימים,

מלאי אנרגיות חיוביות.

פתאום הכל הסתדר על הצד החיובי.

עכשיו לפתע נחתה עליי כבדות.

רוצה גוף חם לישון איתו.