חשיבה חופשית

בביקורי האחרון אצל הספר שלי, חיכיתי לתורי. לפניי "הסתפרו" מספר צעירים בשנות העשרים המוקדמות לחייהם. מדוע אני מציין הסתפרו במירכאות כפולות? כי אצל כל אחד מהם, במידה זו או אחרת, כבר אין הרבה מה לספר. כשהגיע תורי, ציינתי בפני הספר שלדעתי היום יש מלא מתקרחים צעירים, הרבה, הרבה, הרבה יותר מאשר פעם.

אני יודע שזה לא מדעי להתבונן בתמונות ולהסיק מסקנות, אבל קשה שלא לראות את ההבדל בין תמונות של פעם לבין תמונות של היום. למשל, התבוננו בתמונה הבאה שצולמה בריקודי ההורה שביום הכרזת העצמאות למדינה. מבין עשרות הצעירים והצעירות, לפחות בתמונה – האם אתם רואים קרחים או מתקרחים?

 אז

 היום

הספר שלי אכן אישר את דבריי: הצעירים של היום מתקרחים יותר ומהר יותר. כששאלתי מהי סיבת הדבר לדעתו, הוא ציין שלוש סיבות:

א. לדעתו,האנשים היום נחשפים יותר לקרינת השמש. פעם חבשו כובעים להגנה בפני השמש הקופחת בארצנו. היום הרבה פחות, אם בכלל. במחשבה שנייה, בהחלט יתכן שחשיפה לקרינה מקטינה את חוזק השערה.

 ב. בתור סיבה שנייה, הספר ציין את ריבוי חפיפות הראש עם תכשירי שמפו השונים בהרכבם מאלה של פעם. אינני יודע כמה מדעית היא הקביעה הזו, אך מבחר תכשירי השמפו החדשים, מכילים בהחלט מרכיבים נוספים – בעיקר מרכיבים שנועדים לריכוך השיער. אך, ללא ניסויים מדעיים רבי משתתפים, לא ניתן להוכיח טענה זו.

ג. הסיבה השלישית להתקרחות המוקדמת, לדעתו של הספר שלי, הוא השימוש הנפוץ היום, החל מילדים, בג'ל לעיצוב שיער. אינני יודע אם אכן זוהי קביעה מדעית. אך בהחלט לא השתמשו בג'ל לפני שניים, שלושה עשורים.

מחקרים מדעיים

במחקרים מדעיים נמצא שקיימת גנטיקה בהתקרחות – בקרב גברים ונשים כאחד. נמצאו שמונה גנים, שגרסאות שלהם המכילות מוטציות מביאות להחלשת שורשי השערות ולהתקרחות. מבין שמונה הגנים האלה, הגן ULBP3 הוא הדומיננטי ביותר בגרימת תופעת ההתקרחות. הנטייה להתקרחות מורשת על ידי ההורים, אך בגנטיקה כמו בגנטיקה, יתכן דילוג בדור אחד והתופעה תתבטא בצאצאים של הדור הבא.

הגברים הישראלים מתקרחים יותר משאר הגברים בעולם.

השונות הגנטית מתבטאת בין עמים. אנחנו הישראלים לא אתלטים במיוחד (וגם זו גנטיקה) אבל שיאנים בהתקרחות.  רוב הגברים הישראלים (למעלה מ-70 אחוז יאבדו את שיערם במידה זו או אחרת עד גיל חמישים.

בהשוואה לשאר אוכלוסיות בני האדם, % 30 מהישראלים מגיעים לגיל שלושים עם אובדן שיער, לעומת גברים בעולם המאבדים את שיערם רק לאחר גיל 30. ליהודים יש לא רק אף ארוך יותר, אלא הם גם מקריחים יותר. יש גם הבדל נוסף: בעוד תינוקות אשכנזיים נולדים שופעי שיער יחסית, התינוקות  של האוכלוסייה הלבנה הלא יהודית, דווקא נולדים בדרך כלל קרחים יותר ובעלי שיער דליל עד לשנתיים הראשונות לחייהם. אך כמו שאנחנו מקדימים בהופעת השיער, כך אנחנו מקדימים בהתקרחות מאוחר יותר.

תאמרו, ובמידה מסוימת של צדק, שקיימים גם גורמים סביבתיים המשפיעים על התקרחות. תאמרו שאולי בשל הקרינה הגבוהה יותר באזור המזרח התיכון, אנחנו מקריחים יותר. אבל, כיצד אתם מסבירים את העובדה שיהודים הישראלים מקריחים כמעט פי-2 יותר מהאוכלוסייה הערבית/פלסטינאית באזור?

קיים קשר בין הקרחה מוקדמת לסיכוי ללקות בסרטן.

לפי נתוני משרד הבריאות, על בסיס נתוני התחלואה בסרטן ל-2008, הסיכון של גבר ישראלי לפתח סרטן ערמונית בחייו - מלידה עד גיל 90 - עומד על אחד ל-8.6 באוכלוסייה היהודית (11.6%) ואחד ל-15 במגזר הערבי (6.6%). בעשור החולף עלה הסיכון ב-50% בקרב יהודים – במקביל בעליה במידת ההתקרחות. הסיכון לפתח את סרטן הערמונית היה גבוה פי 2.01 בקרב הגברים שהחלו לסבול מאובדן שיער כבר בגיל 20. נשירת שיער בגיל 30 הגדילה את הסיכון לסרטן הערמונית ב-13% ונשירת שיער בגיל 40 כבר לא הגדילה את הסיכון להתפרצות המחלה.

נמצא גם מתאם בין ההתקרחות לסיכוי ללקות בהתקפי לב. במחקר שנערך לאחרונה על גברים הסובלים מהתקרחות בשנות הארבעים לחייהם, התגלה כי לגברים המתקרחים מן המצח ומעלה יש סיכוי העולה במעט על זה של גברים שאינם מאבדים כלל את שערם, לפתח מחלת לב כלילית. גברים המתקרחים בפדחת (התקרחות כיפה) - סיכוייהם לפתח מחלת לב כלילית גבוהים בהרבה, וככל שהקרחת גדולה יותר כך גדל הסיכון.

מכאן שהתקרחות היא לא רק אסטטיקה. יש לה גם השלכות בריאותיות!

כן. הישראלים מתקרחים היום מהר יותר מאשר פעם.

בנוסף לנטייה הטבעית של גברים ישראלים להקרחה, מועלית הטענה כי בשנים האחרונות ההקרחה נעשית בשלב מוקדם יותר, צעיר יותר. נכון לשנת 2000, כל גבר שני בישראל סובל מאובדן שיער בגיל צעיר. מפחיד למדי, לא?

אכן, בעשור האחרון יותר ויותר ישראלים מדווחים על התקרחות מהירה, הרבה לפני שאביהם הקריח. מדובר בפערי זמן של כעשר שנים ויותר.

הגנטיקה שלנו לא השתנתה. גנטיקה של אוכלוסיות אינה משתנה בעשר שנים גם לא בעשרות ובמאות שנים.  אז מה כן השתנה?

אם אתם סובלים מנשירת שיער נקודתית או אזורית, ייתכן שאתם מתעסקים עם שערכם יתר על המידה, מברישים או צובעים אותו יותר מדי. מתיחת שיער, קוקו, ראסטות או צמות קלועות עלולים בהחלט לגרום לשבירת השיער ולנשירתו. מתיחה ומשיכה של השיער גורמות לנשירתן של השערות. משיכה קבועה "מחלישה" את שורשי השערות ובמקרים קיצוניים גורמת להצטלקות של השורשים ולהתקרחות קבועה.

לעומת זאת, למיתוס שתספורת וגילוח השיער לעיתים קרובות יעילים במניעת התקרחות – אין כל בסיס מדעי!!!

המדענים חלוקים על הסיבות. אחת הטענות היא התגברות הלחצים הנפשיים. אולם, רבים מבטלים אפשרות זו, בטענה שלחץ נפשי תמיד היה בנמצא ואינו אינו תופעה חדשה בעולם.

מחסור בוויטמינים גם כן נתון לוויכוח ונראה שהוא מהווה גורם דומיננטי יותר אצל נשירת שיער בנשים מאשר אצל גברים.

יחד עם זאת, כל החוקרים מציינים את הירידה המשמעותית בערכי התזונה שאנחנו מקבלים באוכל שלנו ואת החשיפה העולה לקרינה ולזיהום סביבתי. שוב  דוגמא לכך שקיים קשר  בין יכולת האדם להרוס את הסביבה לבין היכולת של האדם להרוס את בריאותו.

אז מה הפיתרון?  שינוי מחשבתי תזונתי אמנם לא ימנע התקרחות, אך לפחות יחזיר את הגלגל לאחור. שמירה על תזונה נכונה והימנעות מנזקים סביבתיים  יאפשרו עוד עשור שלם של בלורית שופעת.

אז מה לבין הקרחת לבין הסקפטיות?

תכשירים למניעת נשירת שיער ותרופות פלא נגד התקרחות הן תעשייה מפוארת, המגלגלת מיליוני דולרים בכל העולם וכמובן, בישראל.  במקום לשנות את אורך החיים ולחדש את המשאבים הטבעיים המונעים נשירה בגיל צעיר כל כך, מפתים אותנו במיני תכשירים. השוק מוצף בפתרונות ובתרופות פלא שרובם אינם יעילים. למעשה קיימים כיום רק שני תכשירים רפואיים שלגביהם הוכחה יעילות מסוימת – ירידה בקצב נשירת השיער ובמידה מועטה לצמיחתו. אבל, התכשירים האלה אינם כלולים בסל הבריאות. עלותם מאות שקלים בחודש וחייבים להשתמש בהם לכל החיים. עם הפסקת השימוש, ההתקרחות חוזרת. ובדרך כלל מה שאובד, אינו חוזר. כן – העיסוק בהתקרחות כיום הוא עסק כלכלי. כמוהו כמו שוק דיאטות הפלא. אך האם לא כגודל התקווה, כך גודל האכזבה?

גם נשים מתקרחות!

גם נשירת שיער אצל נשים היא גנטית, אולם היא מועטת, עקב המאזן ההורמונאלי המתקיים אצל האישה בתקופת הפוריות. נשירת שיער אצל נשים יכולה גם להיות סימן תקין של הזדקנות ושל שינויים הורמונאליים, בייחוד אחרי לידה ובעת הבלות. אצל נשים רבות השיער נושר חודשים אחדים אחרי שחדלו ליטול גלולות למניעת הריון או תחליפי הורמונים. במשך ההריון נשירת השיער מואטת ולעומת זאת מואצת צמיחת שיער. שלושה או ארבעה חודשים אחרי שהאישה יולדת נושר עודף השיער במהירות, אך צמיחת השיער תשוב למצבה הרגיל.

הזכרנו כבר את מערך הגנים הקשורים להתקרחות. כל גן באדם נמצא בשני עותקים. האחד מקורו באם והשני מקורו באב. מדוע הגברים מתקרחים יותר מנשים? הדבר נובע משתי סיבות:

ראשית, אצל הגברים מספיק עותק אחד של גנים, בגרסא הקשורה להתקרחות. אצל הנשים דרושים שני העתקים של הגנים, בגרסא שגורמת להתקרחות. "קבלת" שני עותקים של גן "התקרחותי" מצריכה העברתם הן על ידי האב והן על ידי האם – סיכוי שהוא פחות פי שניים מהעברת עותק יחיד, על ידי אחד מההורים.

שנית, ההבדל בין הגברים לנשים מבחינת ההתקרחות נובע בגלל שוני במאזן ובהרכב ההורמונאלי. הטסטוסטרון ונגזרותיו אצל גברים מגביר את ההתקרחות. אך המיתוס, שהמתקרחים גבריים יותר ובעלי און מיני רב יותר, הוא שטות מוחלטת ואינו נכון. לעומת זאת, רמת האסטרוגן (ההורמון הנשי) הגבוהה בתקופת הפוריות של האישה, אכן מגינה בפני התקרחות.

אז מה נכון או לא נכון במיתוסים השונים הקשורים בהתקרחות?

• אם אתה גבר, הסיכוי להקריח ומידת ההתקרחות גדולים יותר מאשר  בנשים.  נכון    
•  
• אם אתה ישראלי יהודי, הסיכוי להקריח מוקדם גדול יותר.  נכון  
•  
• מספר המתקרחים ומידת ההתקרחות היום גדולה יותר מאשר בעבר. נכון  
•  
•  ההתקרחות תלויה בגנטיקה.  נכון  
•  
• ההתקרחות תלויה בקרינה בתזונה ובזיהום סביבתי. נכון  
•  
• משיכת ומתיחת שיער (קוקו, צמות, ראסטות) עלולים לגרום להתקרחות.  נכון  
•  
• שימוש בתכשירים שונים (מיני שמפו וג'ל לעיצוב שיער) עשויים להקדים התקרחות. יתכן  
•  
• רוב התכשירים נגד ההתקרחות אינם מועילים והם בזבוז כסף. נכון  
•  
• שני תכשירים בעלי יעילות מסוימת – יקרים ומחייבים שימוש קבוע, ללא הפסקה.  נכון 
•  
• תספורת וגילוח תכופים מונעים התקרחות  לא נכון 
•   
• ככל שאתה מקריח אתה גברי (מיני) יותר.  לא נכון  
•  
• אם אתה סובל מהתקרחות מוקדמת, הסיכוי שלך לחלות בסרטן או לקבל התקף לב גדול יותר. נכון

לסיכום, ההתקרחות המוקדמת אינה רק תופעה אסתטית – יש לה גם השלכות בריאותיות!

 אם אהבתם לקרוא פוסט זה ותרצו לקבל הודעות במייל על פוסטים מעניינים בעתיד, אתם יכולים להצטרף כמנויים. להצטרפות כמנוי צריך רק למלא את כתובת המייל בתיבה הנמצאת בצד ימין למעלה ולאשר את המייל שישלח אליכם כתגובה.