חשיבה חופשית

כמעט תכננתי להביא כאן את כתבת ההמשך בנושא המוות - היש חיים לאחר המוות. אבל בגלל הערתה המוצדקת של רותי, שנושא המוות עשוי לפגוע בעונג שבת - החלטתי להתחשב ולהביא פוסט בנושא מרנין יותר. פוסט שעשוי לשכנע אתכם מדוע כדאי לדעת כימיה.

 מקור: ort.org.il

***

כשהייתי דוקטורנט לביוכימיה וגנטיקה, עבדתי שעות רבות על ניסויים במעבדה, שחייבים לסיימם באותו היום. הייתי חייב לתכנן בקפידה את הלו"ז, כדי שאסיים בזמן ו"לטוס" מרחק הליכה של רבע שעה, עד לתחנת האוטובוסים בקמפוס - כדי לא לאחר את האוטובוס האחרון, היוצא בדיוק בחצות.

באחד הימים, כאשר סיימתי את הניסוי מוקדם - באחת עשרה בלילה, אני מוריד את החלוק ומגלה לתדהמתי, שהעט הכדורי שהיה בכיס חולצתי, נזל כולו והכתים בכתם ענק את החולצה. מלבדי לא היה אף אחד במעבדה כדי לשמוע את ה- "שיט" שצעקתי. מה עושים? בושה לצאת ככה ולנסוע כך באוטובוס, כשכולם מסתכלים עליך. לא?

מקור: ynet.co.il

כביסה מהירה עם מים וסבון לא תעזור ואפילו תְּקַבֵּעַ את הכתם. וחוץ מזה איך החולצה תתייבש עד חמש דקות לחצות?

גלגלי השיניים במוח התחילו להסתובב במהירות. יש! החלטתי לעשות כימיה. בניסויים שערכתי במעבדה, הייתי צובע חלבונים עם גרגרי צבע כחול שנקרא קוֹמאסי בְּלוּ. ויש גם צביעה בצבע כחול סגול שנקרא גנֶצְיאן ויוֹלֶט. וגם גרגרי צבע כחולים שנקראים ברומו-פנול-בלו. את כל גרגרי הצבעים האלה ממיסים בתמיסה שמורכבת מחומץ, אלכוהול ומים. חשבתי שאם הצבעים האלה מומסים בתמיסה בהרכב כזה, אז סביר שגם הדיו על חולצתי יומס וישטף על ידי תמיסה כזו.

חיש מהרתי והנחתי על שולחן המעבדה גיגית פלסטיק אדומה שהייתה במעבדה ורוקנתי לתוכה בקבוק ליטר מים, בקבוק ליטר חומץ (שבלשון כימית נקרא חומצה אצטית) ובקבוק ליטר של אלכוהול (שנמצא במעבדה בשפע ובשפה מדעית נקרא אתנול).

לא אגלה היכן המעבדה - כדי שלא יבוא למישהו מכם רעיון לפרוץ אליה בלילה, ולגנוב בקבוק אלכוהול אבסולוטי נקי - שאם מוהלים אותו במיים, מתקבלת וודקה איכותית משובחת. וגם מאוד לא כדאי לפרוץ למעבדה אחרת, ובמקום בקבוק אלכוהול לקחת בטעות בקבוק מתיל אלכוהול, בעל אותו צבע שקוף ומריח דומה. אם תשתו את זה תהיו שמחים וטובי לב, אך תתעוורו לתמיד.

אז נחזור לענייני החולצה. לגיגית הכנסתי את החולצה המוכתמת, ובחדווה ראיתי כיצד יוצאים ממנה שבילי דיו כחולים. השרייה 5 דקות בגיגית והנוזל כולו כחול. שטיפה של החולצה בברז והפלא ופלא - כמעט כל הצבע יצא. נשאר בחולצה כתם כחול דהוי. חזרתי על התהליך עם תמיסה חדשה שהכנתי. הפעם כבר לא נשאר שריד מהכתם. השעה 11:20 בלילה, והחולצה רטובה. איך תספיק להתייבש? עוד מעט, אם לא אצא, אפספס את האוטובוס.

גלגלי השיניים במוח התחילו לנוע עוד יותר מהר. יש! הפעם רוקנתי לגיגית רק אלכוהול*, הכנסתי את החולצה לגיגית. החולצה הרטובה נספגה באלכוהול והמים שבה נמהלו בעודף הגדול של האלכוהול. אלכוהול, בניגוד למים מתנדף במהירות. שלפתי את החולצה ורצתי במהירות לחדר 37 מעלות הסמוך (37 מעלות היא טמפרטורת הגוף. החדר הזה קיים כדי שמבחנות הניסוי יחשבו שהן בגוף. סתאאם, זה רק חיקוי לתגובות ביוכימיות שמתרחשות בגוף).

תליתי את החולצה בחדר החם על וו וכשחזרתי לאחר 5 דקות, החולצה הייתה נקייה ויבשה. השעה 11:35. חמש דקות נוספות לכבות את כל המכשירים והאמבטים, לבדוק שלא נשארה פסולת כימית במנדפים, לנעול את 5 דלתות המעבדה ואת דלת הבנין הראשית. כל שנותר הוא למהר ולתפוס את האוטובוס האחרון.

נכון שכדאי לדעת כימיה?

הערה חשובה: אם גם לכם יקרה דבר כזה ותחליטו לעשות כמוני - אם תגלו שגם הצבע הטבעי של החולצה דהה - סימן שקניתם חולצה ב-20 שקל.

* אלכוהול (אתנול) אבסלוטי מכיל רק 96% אלכוהול. לא ניתן לזקקו מעל ל- 96% והוא מכיל גם 4% מים.

בירה מכילה כ- 6% אלכוהול

יינות מכילים עד 12% אלכוהול

ליקרים מכילים עד כ- 30% אלכוהול

וודקה מכילה עד 50% אלכוהול.