חשיבה חופשית

לאמונה ולרציונליזם יש תכונה משותפת. שניהם מושפעים מהדעות והחינוך של הסביבה, המדכאות חשיבה אחרת. האמונה מתעלמת מעובדות הסותרות אותה, והרציונליזם מתעלם מעובדות שאינו יכול להסביר אותן. *

האדם נולד עם מחשבה חופשית ולמעשה הסביבה היא שמדכאת אותה (או לפחות חלק ממנה). יודעים מהי ההוכחה לכך?:

התבוננו בילדים שאני כל כך אוהב. הם נולדים עם סקרנות עצומה. הם שואלים אין ספור שאלות. הם פתוחים לבחון כל אפשרות. אך הסביבה הבוגרת מדכאת את החשיבה החופשית שלהם, מקבעת בהם אמונות ומיתוסים. מלמדת אותם שיש עובדות ותופעות "נכונות" ולא נכונות, ובעקיפין מלמדת אותם להתעלם מעובדות ותופעות אחרות, המכונות "שטויות". זוהי למעשה "שטיפת מוח" שעוברים הילדים על ידי הסביבה הבוגרת. במידה מסויימת שטיפת המוח הזו נמשכת כל ימי חיינו. כולנו מושפעים מהחינוך שקיבלנו ומהסביבה.

החברה הסובבת מלמדת את הילדים מה זה "טוב" או "רע", שהם מושגים סוביקטיבים של חברה אחת לעומת אחרת. החברה מלמדת אותם מה זה "נכון" ומה "לא נכון", ונכון וצודק בחברה אחת הוא אינו בהכרח נכון וצודק בחברה אחרת. החברה למעשה גם מפתחת בהם בעקיפין "מוסר כפול" וצביעות. יש רק בעייה אחת - רבים מהמושגים והתפיסות שאנחנו מלמדים אותם הם סובייקטיביים ומקורם בחשיבה שחברה אחת טובה מהאחרת. תופעת ההתנשאות.

ואת המלחמות לא המציא האדם - זוהי תכונה חייתית הטבועה בטבע האדם כמו בחיות, שמקורה בתחרות והישרדות.

התוצאה של הסביבה על הילד המתבגר: קיבעון מחשבתי וסקרנות שמוגבלת ברובה לרכילות.

וכן, קיבעון מחשבתי המוטה לפרקטיות. אבל, גם פרקטיות היא מושג מעורפל, רב משמעי. למשל, בניית בית מוסכמת על כולם כדבר פרקטי. לעומת זאת, יצירות אמנות אצל רבים הן לא דבר פרקטי.

המדע למעשה, מתוך שיטות וכללי העבודה שלו - הוא הדבר הקרוב ביותר לאמת. אך ככל ששיטות המדידה הופכות להיות רגישות יותר, המדע מגלה אמיתות חדשות. מכיוון שגם מדענים הם בני אדם, קיימים גם בהם שמרנים המתקשים לקבל תגליות חדשות של דברים, שלא האמינו שקיימים. במחקר שלי למשל, התעקשתי לברר תופעות וממצאים ששנים התעלמו מהם וקראו להם ארטיפקטים. גם כשהמחקר שלי הוכיח את הממצאים כנכונים מעבר לכל ספק, נאלצתי להיאבק עם מדענים שמרניים, עד שהתקבלו על ידי הקהילה המדעית כולה. גם פרופ' דן שכטמן (חתן פרס נובל) נאבק שנים רבות עד שמסקנות עבודתו הוכרו על ידי הקהילה המדעית.

על כך אמר המדען הדגול מאקס פלאנק : "אמת מדעית חדשה אינה מנצחת משום שמשכנעים את מתנגדיה לראות את האור, אלא משום שהם מתים ובמקומם קם דור חדש המבין אותה".
 

ולגבי המוות עצמו:

לאחר מחשבה ניסחתי את המשפט הבא:

המוות מפחיד בני אדם יותר מתוך המחשבה על הנותרים מאחור מאשר המוות עצמו, אם נוטלים ממנו את האמונה על שכר ועונש בעולם הבא. *

ועוד חומר למחשבה:

בשפה האנגלית אנו מכונים HUMAN (הומנים), למרות שההומניזם רחוק מלהיות תכונה של כל החברה האנושית. למעשה החברה מפגינה הרבה תכונות חייתיות המשותפות לעולם הקופים.

בשפה העברית אנחנו מכונים אדם, מתוך אמונה שאנחנו צאצאי אדם וחווה.

לאדם קוראים אדם גם הרציונליסטים.

ואני הייתי מכנה את האדם "חיה מורכבת" (complex animal) ובפסיכולוגיה למילה complex יש גם מובן של תסביך. כלומר, חיה מתוסבכת.

 וזיכרו - הניצוץ האנושי הוא המצאה של האדם. כי יש ניצוץ דגי ויש ניצוץ נחשי ויש ניצוץ פּילי ויש ניצוץ קופי...

בוודאי לא חידשתי לכם הרבה, אך עובדה שעצם ידיעת הדברים אינה עוזרת לאנשים לשפוט דברים באובייקטיביות אמיתית ולצאת מקבעון מחשבתי שהוטמע בהם. מדובר באמונות, מדובר בתפיסות של המציאות, מדובר גם בדעות פוליטיות.

לאחר ולא החמאתי כאן במיוחד לבני האדם, שגם אני נמנה עמהם, פוסט זה פתוח כעת לדיון אתכם הקוראים.

* כל הזכויות שמורות ©