על רעייתי ועבודתה כבר כתבתי כאן.
ראש הגוף המאגד מאות מדענים, רופאים וחוקרים, והמנהל את המחקר הרפואי של האוניברסיטה, עומד לסיים את תפקידו. נבחרה ועדת חיפוש למחליף. ועדת החיפוש הזמינה את רעייתי לשימוע, שבו הועדה רצתה לשמוע מה עמדתה וחזונה לגבי עתיד המחקר ואופי ניהולו. לאחר השימוע, ועדת החיפוש המליצה על רעייתי כמועמדת. היה לה גם ראיון עם הדיקאן, שביקש לשאול אותה שאלה אישית: האם היא חשבה מה משמעות התפקיד וכיצד הוא עשוי להשפיע על המשך המחקר האישי שלה במעבדתה ועל חייה המשפחתיים.
אני כמובן שמחתי ועודדתי אותה להמשיך בהתמודדות. כמוה חשבתי, שבמקום להתפזר על פני מספר פעילויות, כמו ראשות ועדות בהן היא עומדת, ובהתנדבות יתר לשעות הוראה מעבר לנדרש, עדיף (עם כל המורכבות והאחריות) להתמקד בתפקיד זה כראש הגוף המנהל ומעצב את כל המחקר הרפואי באוניברסיטה. החולש גם על תקציבים והקצאת שטחי מחקר.
מקום יפה לעבוד בו. לא?
היום התקיימו הבחירות באוניברסיטה ורעייתי נבחרה לתפקיד. הטלפונים מצלצלים ורבים המברכים. שמחתי מאוד ואני גאה בה. שלחתי לה זר פרחים והערב נצא לחגוג במסעדה.
רבים לא שכחו לברך גם אותי וציינו כמה הם שמחים על הבחירה. אני כבר צריך להתרגל למעמד החדש - להיות הבעל של .