חשיבה חופשית

הילדים שלי כבר לא צריכים יותר שיעסיקו אותם, אבל כשהיו קטנים - לאחר שהסתיימו הקייטנות, הייתי מעניק להם חוויות במעבדה.

הייתי מראה להם ומסביר על המכשירים השונים. הראיתי להם שכשמסרכזים בצנטרפוגה מבחנה עם דגימת דם (לא שלהם כמובן) - מתקבל משקע אדום והנוזל צהבהב. הראתי להם במיקרוסקופ שהמשקע האדום מכיל כדוריות דם אדומות והן שקעו בגלל הפעלת כוח צנטריפוגלי. ואז הבת אמרה: עכשיו אני מבינה מדוע הדם אדום.

הייתי נותן להם מבחנות פלסטיק בגדלים ובצבעים שונים, והם אהבו למלא בהם מים, להמיס מלח וסוכר - לראות את ההבדל בכמות ההמסה בין טמפרטורת חדר, לבין כאשר ממיסים אותם בטבילת המבחנות באמבטי מים חמים. 

והייתי נותן להם מבחנות אפנדורף קטנות מפלסטיק, בשלל צבעים והם היו מסדרים אותם ויוצרים תמונות בתים, חיות ואנשים.

ואפילו הם גם הועילו - בניסויים אנחנו משתמשים במכשירים קטנים המכונים פיפטורים, שבעזרתם מעבירים כמויות מדודות קטנות של נוזלים למבחנות. בתחתית הפיפטורים מרכיבים קונוסים קטנים חד פעמיים מפלסטיק, שנקראים טיפים.

 הטיפים האלה נקנים בקופסאות פלסטיק עם 100 תאים קטנים - כל טיפ בתא. אך הקופסאות האלה יקרות ומכיוון שאפשר לקנות שקיות עם 1000 טיפים בבודדת, במחיר זול הרבה יותר - נתתי להם לסדר באצבעותיהם הקטנות את הטיפים האלה בקופסאות משומשות וכך לאחר עיקור יכולנו למחזר את קופסאות הטיפים במחיר זול. הילדים הכינו בחדווה מלאי גדול של קופסאות טיפים לשימוש במעבדה.

והם הוקסמו מתהליך הקפאת תאים בחנקן נוזלי, שנראה להם בדמיונם כמו קסם של מכשפה.

השיא היה כשלקחתי אותם לחדר חיות. בזמנו עשיתי הכלאות בין זני עכברים והיו לי עכברים לבנים ושחורים והצאצאים שלהם יצאו במגוון צבעי פרווה שונים נוספים: חומים, אפורים כהים, אפורים בהירים וג'ינג'ים. גם צבע העיניים שלהם היה שונה.

הילדים התלהבו כמה הם חמודים ומהצבעים שלהם.

הראתי להם שאם מוציאים אותם מהכלוב כמו סטודנטים מבוהלים, שאוחזים אותם בזנב כשראשם תלוי כלפי מטה - הם מצייצים, משתינים מפחד ונושכים.

הראתי להם שעכברים מרגישים ומעריכים כאשר אוחזת בהם יד עדינה ובוטחת.

הילדים נוכחו לדעת שאם אוחזים בזנב עכבר המונח על זרוע ידם, לא יאונה להם כל רע. ואפילו אפשר ללטף את העכבר והוא נהנה מכך.

לאחר מכן נתתי להם לשחק בתוכנת מחשב, שכשמזינים אותה בנוסחה כימית של חומרים שונים - התוכנה יוצרת מבנה מרחבי של כדורים בצבעים שונים. כך יכלו לראות מבנה מרחבי מולקולרי של סוכרים וחלבונים שונים. ההתלהבות הייתה גדולה והם לא הרגישו כיצד חולף הזמן.

מודל מרחבי של חלבון

בסופו של יום הם חזרו הבייתה עייפים אך מאושרים עם שלל מבחנות ומזרקים, שהיוו אטרקציה לכל חבריהם שהתקנאו בהם.

ולמי שעדיין לא קרא,  ממליץ לקרוא על נפלאות הקפה.