חשיבה חופשית

מאוד פופולארי לדבר על זה היום. בכל עיתון ישנה כתבה על בתי חולים שאינם עומדים בעומס החולים וזה אפילו הנושא החם בישרא. אבל לא אחוס, ואומר לכל החולים - אתם הבאתם את זה על עצמכם ועל האחרים שנדבקו מכם. יכולתם למנוע את המגיפה ולסכן את אלה שימותו. אני יודע שאני נשמע כמו נביא זעם, אבל יש בהחלט סיבה לזעום - מה כל כך מסובך או מפחיד לקבל דקירת מחט קלה? מדוע תמיד אותם תרוצים: " בשנה שעברה קבלתי חיסון וחליתי בשפעת" או "דווקא בשנים שלא קבלתי חיסון לא חליתי". כבר כתבתי בעבר והסברתי מדוע המסקנות האלה אינן נכונות. ואביא כאן קטעים מתוך הפוסטים שכבר פרסמתי.

ראשית הרי "הנבואה"שכתבתי ב-5 לנובמבר, בסתיו של שנה זו:

"טיפשים הם אלה שאינם מתחסנים, לא רק שיהיו בשר תותחים בפני נגיפים שעוברים אבולוציה (כמו למשל ה-SARS שפעת החזירים ושפעת העופות) - אלא גם מעמידים את גופם כמעבדה לייצירת זני נגיפים אלימים שיאיימו על כל אוכלוסית העולם.

כשמדברים על הנושא, מרבית האנשים חושבים: עברנו את פרעה נעבור גם את זה. אך הם טועים בגדול. נראה כביכול כי מגפות שפעת החזירים והעופות נעצרו, אבל הן לא אמרו את המילה האחרונה. זיכרו את דבריי."

ובכן זו לא הייתה נבואה, אלא בעצם הידיעה על כך שציבור גדול ישלם על בורותו. על כך שפחות מדי אנשים מתחסנים כנגד השפעת, כולל חלק מהרופאים והצוות הרפואי - ומצידם לפחות הייתי מצפה שלא ינהגו כבורים ועמי ארצות. שלפחות הם יהיו יותר אחראים.

כדי להבין, הרי קטע נוסף מפוסט שפרסמתי בנובמבר:

מדוע יש צורך להתחסן כנגד השפעת מדי שנה?

כדי לענות על השאלה הזו, יש צורך בהסבר קצר על מבנה הנגיפים. אעשה זאת ממש בקצרה ובפשטות.

כל הנגיפים בנויים משני מרכיבים. המרכיב הראשון הוא החומר התורשתי, בדיוק כמו החומר התורשתי המצוי בתאים שלנו. בחומר התורשתי של הנגיף קיים כל המידע הנחוץ לו כדי להשתלט על התאים המודבקים ולנצל אותם לצורך התרבותו ושיחרור לסביבה לצורך הדבקת אנשים נוספים. המידע הזה מצוי בגנים של החומר התורשתי.

המרכיב השני של כל הנגיפים הוא מעטפת של חלבונים. אלה הם חלבונים בעלי מבנה מיוחד שנקשר על ידי קולטנים (חלבונים אחרים) המצויים על פני מעטפת התאים המודבקים. החלבונים הייחודיים של הנגיף נקשרים לקולטן על פני מעטפת התא המודבק, כמו מפתח שמתאים למנעול מסוים ולא אחר.

המפתח הזה "פותח את המנעול" ומאפשר החדרת החומר התורשתי של הנגיף לתוך התא המודבק. כאמור החומר התורשתי הזה משתלט על התא לצורך שיכפולו והרבייתו. הנגיפים המשוכפלים נעטפים בחלבוני המעטפת המיוצרים על ידי התא המודבק מתוך האינפורמציה שקיימת בגנים המצויים בחומר התורשתי של הנגיף.

הדבר מזכיר במקצת את הקוקיה, המטילה ביצים בקינים זרים והאם הפונדקאית מולכת שולל ודוגרת על ביצת הקוקיה יחד עם הביצים שלה.

הנגיפים המשוכפלים פורצים עם הבשלתם מתוך התאים המודבקים תוך כדי הרס שלהם. ההרס הזה גורם למחלה. הנגיפים האלה מדביקים תאים בריאים חדשים, וחוזר חלילה.

מערכת החיסון שלנו יוצרת נוגדנים כנגד חלבוני המעטפת של הנגיף ולכן עוצרת את המחלה.  מתן חיסונים מראש, גורם לכך שהגוף מייצר נוגדנים אשר יתקפו את הנגיף אם וכאשר ידביק אותו בעתיד. כלומר- השיטה היא הקדם תרופה למכה.

אז מדוע אין הדבר פועל כך כנגד נגיפי השפעת?

הסיבה לזה נובעת מכך שנגיפי השפעת הם נגיפים מתוחכמים. הם משנים כל העת את מבנה החומר התורשתי על ידי מוטציות ובכך מערימים על המערכת החיסונית.  הנוגדנים שהגוף יוצר כתוצאה ממתן חיסון אינם מכירים יותר את חלבוני המעטפת של הנגיף שהשתנו. משל למפתח שלא יוכל לפתוח מנעול שתוכו עבר אפילו שינוי קל ביותר.

המיוחד בנגיפי השפעת על זניהם השונים והמשתנים הוא יכולת ההדבקה הפנטסטית - חלקיקי רוק משיעול והתעטשות שמתפזרים באויר שאותו נושמת הסביבה. ומה שרבים אינם יודעים ומסוכן לא פחות - לחיצת יד למשל עם יד של חולה שהשתעל לתוך כף ידו, מעבירה את הנגיף ליד של רעהו. גירוד קל בפנים: באף, בפה ובריריות העיניים - גורם להדבקה במחלה.

אז כיצד מתמודדים כנגד נגיפי השפעת שמשתנים מדי שנה?

כל שנה בתחילת הסתיו צריך להתחסן כנגד זני הנגיפים שיגיעו השנה בחורף. כיצד אנחנו יודעים כנגד איזה זנים להכין את החיסון? אלה הם זני נגיף השפעת "שכיכבו" בחצי כדור הארץ הדרומי בקיץ האחרון אצלנו, שכאמור הוא תקופת החורף שם. החיסון השנה כוון כנגד 3 זנים שונים, שניים מהם הם זני שפעת החזירים.  ככל שמתחסנים יותר אנשים, כך מוגנים בצורה עקיפה גם אלה שלא התחסנו, כפי שתראו בהמשך.

 לרצף חיסונים הנלקח לאורך השנים יש ערך מוסף, כיוון שהוא יוצר יכולת עמידה טובה יותר נגד נגיפי השפעת השונים והמשתנים.

והנה עוד דבר שכתבתי בפוסט: אני רוצה להפריך כאן מיתוס המסתובב בציבור. מהחיסון עצמו לא מקבלים שפעת. הרי החיסון מכיל רק חלבוני מעטפת של נגיפים מומתים. נגיף מת אינו יכול לגרום למחלה. ואותם אנשים ששמעתם: "קיבלתי שפעת יום לאחר החיסון" - הם לא קיבלו שפעת מהחיסון. הם נדבקו והנגיפים קוננו אצלם כבר מספר ימים לפני קבלת החיסון. למערכת החיסון לוקח תקופה של 3-4 שבועות לאחר מתן החיסון, עד שהיא יוצרת מספיק נוגדנים שימנעו הדבקה בשפעת. לכן הקדימו להתחסן, גופכם יהיה חסין רק לאחר תקופה זו.

 ואני כבר צופה שיש שיאמרו כי קיבלו השנה חיסון נגד שפעת ובכל זאת הם חולים. אז ראשית לא בטוח שאם אתם מצוננים ואפילו קשה מדובר בשפעת. לא כל כאב גרון, נזלת ושיעול הם שפעת. יש נגיפים אחרים שאינם נגיפי שפעת ןהם פחות מסוכנים. בשפעת אמיתית יש חום גבוה, כאבי שרירים, חולשה ועוד סימנים. 

שנית,  אני רוצה להפריך מיתוס והוא שכל מי שמתחסן הוא באמת מחוסן. באחוז מסויים של המתחסנים, מערכת החיסון לא מייצרת מספיק נוגדנים מסיבות שונות. אבל אם רוב האוכלוסיה התחסנה, גם אלה שמערכת החיסון שלהם לא יצרה נוגדנים מתאימים, בעצם מחוסנים מפני המחלה. זאת לא משום שגופם עצמו מחוסן, אלא משום שמרבית האוכלוסיה בסביבה מחוסנת. במקרה שרוב האוכלוסיה מחוסנת, הנגיף אינו יכול להתרבות ולהתפשט - כי אין לו מספיק "חממות אנושיות" (אנשים שבהם הם יכולים להתרבות ולהדביק לאחר מכן אנשים אחרים).

בעקבות מגיפת שפעת החזירים הקשה השנה, משרד הבריאות הודיע שבשנה הבאה הוא ירכוש בעבור קופות החולים מספר חיסונים עבור רבע מהאוכלוסיה. לא רק שזה לא מספיק כדי להגן על השאר ולמנוע פריצת מגיפה, זה מצביע על כך שהשנה אפילו לא התחסנה רבע מהאוכלוסיה.

מעבר לאי נעימות, במקרים מסוימים עלולה השפעת להסתבך ולהתפתח למחלה קשה עד קשה מאוד. כפי שאתם כבר שומעים על מספר מקרים בעיתונות. בספרד מתו משפעת לפני כ-60 שנה חצי מיליון תושבים משפעת.
 

אז מדוע עכשיו כשחולים, כל כך הרבה מתלוננים?

 ולמרות כל הטרוניה ששפכתי עליכם, אלה שלא התחסנו - רפואה שלמה ומהירה וללא סיבוכים, הא? (רק שבוע בערך פחות או יותר, זה מה שצפוי)

***

הערת עריכה: נמחקה בטעות התגובה של המגיבה הראשונה והתשובה שלי אליה. כיוון שאיני יכול לשחזר, אני מבקש את סליחתה.

*** 

הבלוג חשיבה חופשית מועמד לבלוג השנה בישרא-בלוג בקטגורית הדעה. 

מוזמנים להצביע חשיבה חופשית ולהשפיע כאן.